סמ"ר עמית כהן ז"ל

עמית, בן לכפיר ומאיה, ואח לגאיה והראל, גדל בעיר חולון. ילד עם תלתלי זהב ועיניים תכולות, עם כריזמה שקשה היה לפספס כבר מהיותו פעוט – ילד הפרסומות של האגיס. 

עמית היה ילד דומיננטי, מלא שמחת חיים ומכבד מאוד. תלמיד מצויין, נער חכם מאוד ובוגר לגילו. חבר אמת עם לב זהב, תומך ומסייע, זה שחיזק את האחרים ברגעי משבר, הצחיק ותרם להעלאת המורל. הוא נחשב למדריך מוכשר בתנועת הצופים, שם גם הכיר את בת זוגתו, ליה בן ברוך. עמית היה נער שחתר למצוינות ושאף לעשות את הטוב ביותר בכל דבר בו נגע. בדרכו הייחודית צלח עמית את לימודי התיכון בהומור ובחיוך האופיניים רק לו, כשנוכחותו צובעת את האווירה סביבו בצבעים רכים ורגועים, שבהקו מעיניו המאירות. הוא למד במגמת צילום, בכיתה קטנה ואינטימית עם 13 תלמידים שהפכו לחבריו הקרובים, בכיתה בה למד גם דנילו מוקנו, גם הוא לוחם גולני, שנפל חודשיים לפני עמית בעזה. בספר המחזור השניים מצולמים אחד ליד השני.

עמית אהב את מדינת ישראל, רצה לתרום לה וחלם לשרת בשירות הצבאי שלו ב'הכי קרבי שיש'. הוא התגייס חודש וחצי אחרי 7 באוקטובר, ואחרי כל מה שקרה לחיילי גולני באותה שבת הוא אמר: 'אני רק גולני'. זה לא היה פשוט והוא ניהל מאבק עיקש ומעורר השראה להשתבץ בגולני. נפילתו של דנילו הכאיבה לעמית מאוד, אך כמי שדבק במטרה, ראה עצמו מחוייב לדרך ולחבריו ביחידה בחטיבת גולני. לאהובתו ליה, הספיק לשלוח מעזה, זר פרחים עם הקדשה לרגל סיום קורס הכשרה בצה"ל, עליו פיקדה.

רונן זולא, המחנך של עמית: "עמית היה חבר אמת. כל אחד מאיתנו היה רוצה להיות לידו ברגעי משבר. עמית צלח את לימודי התיכון בהומור ובחיוך האופיניים רק לו, בוגר מגמת צילום. נוכחותו צבעה את האווירה בכיתה בצבעים כחולים שבהקו מעיניו המאירות. היה ברור לכולנו שעמית יבחר בשירות צבאי משמעותי, על כן בחר בגולני וכל כך התגאה במסלול שבו הלך. עמית ילד שלנו, נער למופת, גבר שבגברים, נפל כגיבור בשדה הקרב, אני אוהב אותך עמית, תשמור עלינו מלמעלה. דנילו ועמית למדו באותה כיתה, וחודשיים אחרי נפילת דנילו, שמענו על נפילת עמית. חשים כאב עצום על נפילתם של פרחים עוד לפני שיצאו למסע החיים. שניהם לוחמי גולני, תלמידים שבחרו להתגייס לשירות קרבי. היינו כיתה קטנה של 13 ילדים, והיינו ביחסים קרובים מאוד. בספר המחזור הם מצולמים אחד ליד השני. לפני השירות דיברו על לתרום למדינה – 'הכי קרבי שיש' – זה היה השיח בכיתה. עמית תמיד דיבר על קרבי. הוא היה בעל יכולת להיות חבר למופת, תומך ומסייע. כששמעתי על ה'הותר לפרסום' של עמית סירבתי להאמין".

ראיונות עם המחנך בתקשורת: קשת 12; רשת ב'; גל״צ ; i24; כאן 11

איה קוכנר, רכזת מגמת צילום: "צוות המורים של מגמת צילום, המומים וכואבים על נפילתו של תלמידנו, עמית כהן ז"ל, שנהרג כלוחם בקרב בחאן יונס. עמית היה תלמיד במגמת צילום, הוא בלט בחוכמתו ובעצמאותו, דרך הצילום הוא ביטא את עולמו ותחביביו. עמית היה קליל מצד אחד אך רציני כשעמד בפני משימות שהוטלו עליו במסגרת לימודי המגמה. את פרויקט הגמר המעשי בכיתה י"ב, הוא השלים באופן עצמאי בצורה מעוררת התפעלות על הצד הטוב ביותר. הוא בחר לשרת את המדינה בערכיות רבה אותה רכש מהבית, מבית הספר ומהצופים בה היה מדריך. במהלך שירותו בצבא, הוא מצא ביטוי לנחישות והתמדה שאפיינו אותו. על דרך זו הוא זכה להערכה רבה ממפקדיו ומחבריו בצבא. אנו, צוות מורי מגמת הצילום, קהילת בית הספר וחבריו לספסל הלימודים, נזכור את עמית בלבנו לעד. יהי זכרו ברוך".
לאתר פרויקט הגמר בצילום של עמית (מומלץ לפתוח בכרום)

אילנית תורגמן זלצגנדלר, מורתו לצילום של עמית: "תלמיד נוסף אהוב שלי נהרג בעזה היום. מאותה הכיתה של דני מוקנו ז״ל שנהרג לפני חודשיים. עוד משפחה מרוסקת, עוד חברים עם עצב ענק ודאגה למה יהיה איתם. ילדים כל כך צעירים, כל החיים עוד לפניהם. עוד לא חוו כלום. שיגמרו כבר את המלחמה הנוראית הזו. עמית תמיד היה כל כך קשוח, ובפנים ילד עדין. ילד דומיננטי, שקט ומכבד מאוד. ילד מאוד מאוד חכם ובוגר לגילו. באמת לוקחים את הכי טובים. זו לא סיסמה או קלישאה. אוהב אותו לעד".

ראש העיר חולון, שי קינן: "בלב כבד ובצער עמוק אנו מודיעים על נפילתו של בן עירנו, גיבור ישראל, סמ"ר עמית כהן ז"ל – והוא בן 19 בלבד. עמית היה לוחם אמיץ בגדוד 13 של חטיבת גולני, ונפל בקרב בדרום רצועת עזה, בעת שלחם בגבורה להגנה על מדינת ישראל ותושביה. גבורתו, נחישותו ועוז רוחו ילוו אותנו תמיד. חולון כולה כואבת את האובדן הקשה ומחבקת את משפחתו ואוהביו של עמית ז"ל. יהי זכרו ברוך".

חלומו של עמית היה לשרת בגולני. עם גיוסו לצה"ל, שובץ בחיל שריון. על אף מגבלה רפואית שהתגלתה במהלך המיונים, הוא הפך כל אבן בכדי לשנות את השיבוץ ונלחם בכל הכוח על הזכות לשרת בגולני. לבסוף, שובץ בחטיבת גולני ושירת כלוחם בגדוד 13. במהלך תמרון בעזה, נהרג מפיצוץ שהתרחש כתוצאה מתאונה מבצעית במגנן בחאן יונס. עמית נהרג במקום, כחודשיים לאחר נפילתו של חברו הטוב לכיתה באורט חולון, דנילו מוקנו.