עינב חן בורשטיין ז"ל

עינב נולדה וגדלה בקיבוץ מעוז חיים שממזרח לבית שאן. ילדה אנרגטית ומלאת שמחה שאהבה לגור בקיבוץ, אהבה לרוץ במרחבים, לרכב על סוסים, להאזין למוזיקה ולרקוד. מחוברת לאחותה ולאחיה בקשר מיוחד, וקשורה לבית ולהורים. תלמידה אהובה, מצטיינת וערכית. בצבא שירתה כסמלת מבצעים בחיל הרפואה ברמאללה ושם הכירה את מטיאס בורשטיין, המבוגר ממנה בשנתיים, והם הפכו במהרה לזוג. יחד נרשמו ללימודי הנדסאי תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. עינב סיימה את לימודיה בהצטיינות ורצתה להמשיך ולהתקדם. היא החלה לעבוד במפעל הייצור אלכם-מדיקל, בתפקיד משמעותי במחלקת תכנון פיקוח הייצור (תפ"י) והתבלטה בזכות הכריזמה שלה והניסיון שהביאה עימה. לשניים נולדו שתי בנות – מנור ונרי.

עינב ומטיאס בורשטיין ז"ל הם הוריה של תלמידת אורט פסגות כרמיאל, מנור בורשטיין.

צוות המכללה: "עינב היתה לוחמת צדק ולב כאחד. עינב ומטיאס למדו יחד במחלקה לתעשייה וניהול בהתמחות מערכות ייצור. הם הגיעו ללימודים כבר כזוג והיו השלמה אחת של השני. מטיאס בעל לב הזהב והעדינות, ההפוכה כל כך למראה הענק שלו ועינב התלמידה המצטיינת, היו כוח משמעותי בכיתתם. שניהם תמיד עם חיוך רחב מרוח על פניהם. בסיום הלימודים שניהם השתלבו במפעלים באזור כרמיאל".

עינב ובעלה מטיאס ז"ל אהבו לרקוד. זו הסיבה שנסעו למסיבת הנובה. כשהחל מטח הרקטות, נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. מטיאס ועינב הצליחו להימלט משטח המסיבה, אך הגיעו למחסום משטרתי שבו הורו להם לחזור על עקבותיהם. שניות לאחר מכן מחבלים ירו לעבר מכוניתם ומטיאס פתח בנסיעה לכיוון שדה סמוך. מטיאס הספיק להתקשר לחבר מהצבא ולעדכן אותו וביקש שיזעיק כוחות לשטח. הקשר עם בני הזוג נותק והם הוגדרו כנעדרים. לאחר אחד-עשר ימים של חרדה ואימה נמצא מטיאס ללא רוח חיים, ורק בתום שישה ימים נוספים הגיעה הבשורה הקשה שגם עינב נרצחה.