סמ"ר נבו פישר ז"ל

נבו הוא בנה של איילת פישר, יועצת חינוכית באורט יובלי אריאל.

נבו גדל בישוב ברוכין והוריו הם ממייסדי הישוב. מילדותו ספג מהוריו וממשפחתו ציונות ואהבת הארץ. ילד מאיר עיניים, חכם, צנוע, מלא שמחת חיים ודרך ארץ. נבו היה תלמיד מצטיין, עמל על לימודיו, הליכותיו היו נעימות ואצילות, והוא היה אהוב מאוד על חבריו ועל כל מי שהכיר אותו. אישיותו העדינה והרגישה, הפיצה סביבה אור ואהבה. הוא לא שש אלי קרב, אבל הבין את גדול השעה, ואת הצורך הגדול באחדות שורות ובעשייה למען בטחון עם ישראל והמדינה. נבו היה מכוון למטרות וליעדים ולא נרתע מעבודה קשה. בחור עצמאי ואידיאליסט שסלל לעצמו את הדרך בה האמין. בכיתה י"ב החליט שהוא מצטרף למכינה הקדם צבאית עין פרת.

מנהל התיכון, אליקים שיוביץ: "אדם יקר כל כך. הלב מסרב להאמין. בכיתה י"ב נבו החליט שהוא הולך ללמוד במכינה עין פרת. בהתחלה היה בהמתנה לקבלה. ביקש ממני המלצה וכתבתי לו. לאחר כשבועיים חזר אליי שהתקבל. יהיו הדברים לעילוי נשמתו".

המורה לספרות, אילת וידברג: "קמתי בלילה כששמעתי את הידיעה וחיפשתי את המבחנים, המתכונת והבגרות של נבו בספרות. קראתי אותם ובכיתי. איזה מיוחד הוא היה. איזה לב, איזו רגישות ויכולת התבוננות. אני זוכרת אותו כתלמיד שקט. לא שמעתי אותו מדבר הרבה. אבל היה עומק ובגרות בכתיבה שלו. איזו אבידה גדולה!"

נבו היה מפקד טנק בגדוד 46, עוצבת "עקבות הברזל"(401). יחד עם עוד שניים מחבריו הלוחמים נהרג מפיצוץ גדול של זירת מטענים בבור יקוש שעליו עלה הטנק שלהם בבית חאנון.