סמל ליאל ויינשטיין ז"ל

ליאל הייתה נערה עם שמחת חיים, קופצנית ונמרצת, ועל פניה חיוך נצחי שאותו ניתן היה לזהות ממרחקים. היא תמיד היתה שמחה ואהבה את החיים, רגישה לסובביה ואוהבת אדם. פיזרה אור ושמחה וכבשה את הלבבות. היא אהבה לרקוד, לגלוש בים, לשחק כדורגל ולגלוש על סקייטבורד. ילדה תחרותית, אנרגטית וכריזמטית שרצתה "לטרוף את העולם". סימנה לעצמה מטרות והייתה נחושה להשיגן. בגיל שלוש-עשרה השתתפה בתוכנית הנוער "הבנים והבנות", מתוך רצון לנפץ את הדעה השלילית על בנות ולהעביר את המסר שהן יכולות להצליח בדיוק כמו בנים. בסיום התוכנית זכתה בתואר חביבת הקהל.

המחנכת של ליאל, לי דנן, יצרה אלבום הנצחה לזיכרה של ליאל בשם: "כמו שמש לעולם", המשקף את השפעתה החשובה והמאירה על סביבתה. על האלבום עמלו תלמידי כיתת החינוך הנוכחית של המחנכת לי, שזכו, בתהליך העבודה, ללמוד על דמותה הייחודית ומלאת החיים של ליאל.

עדי מנקרמן, המורה של ליאל: " ליאל היתה תלמידה שלי. מהרגע הראשון שפגשתי אותה הבנתי שזאת ילדה מיוחדת במינה, "פלפלית", מגניבה ואהובה. תלמידה שאין כמותה. נשבר הלב מההבנה שליאל איננה איתנו עוד. בלתי נתפס. יהי זכרה ברוך".

ליאל התגייסה לצה"ל ושובצה בחיל הלוגיסטיקה. שירתה כטבחית במפקדת "חטיבת האש" 215. מילאה את תפקידה ברצינות, באחריות ובאדיבות ועזרה לכל החיילים שסעדו במטבח. בשל אחריותה והמוטיבציה הגבוהה שלה קודמה לתפקיד אחראית משמרת. בתפקידה זה הצליחה לחבר בין החיילים ולרתום את כולם למילוי המשימות. בסופ״ש של ה-7 באוקטובר יצאה ליאל לחופשה מהבסיס והגיעה לרקוד במסיבת הנובה ברעים. כשהחלה המתקפה ברחה והסתתרה במיגונית ליד קיבוץ רעים. זמן קצר אחר כך מחבלים שהגיעו לאזור תקפו את המיגונית בנשק ובפצצות RPG, ליאל ורבים מהמסתתרים במקום נהרגו. בהלווייתה שר הזמר עדן חסון, שאת שיריו ליאל אהבה מאוד.