סמ"ר יוגב אהרון ז"ל

יוגב היה בוגר מגמת כלבנות בביה"ס. נער שובב ויפה עם חיוך של מלאך, אהוב ומצחיק בעל לב זהב, ושמחת חיים. בגופו החסון הסתתרה נפש עדינה ודרכו הייתה ספוגה בהמון צניעות וענווה. מגיל צעיר היה נחוש להצליח בכל מה שעשה, אף פעם לא ויתר לעצמו או על היעדים שהציב לעצמו, ולא היסס ללמוד, לשאול ולנסות, על מנת להבין ולהתמקצע במה שהוא עושה.

עינב זהבי, המחנכת של יוגב: "קשה לי לדבר. יוגב ילד זהב. היה לו מבנה גוף גדול של לוחם, אבל הנפש שלו הייתה כל כך עדינה. הייתה בו גם המון צניעות וענווה, והוא כל כך היה גאה בעצמו על הגיוס לקרבי. אני בקשר עם כל התלמידים הבוגרים שלי, הודעות ועדכונים. יוגב היה שולח לי תמונות שלו מהצבא כמו גם את תעודת ההצטיינות ושואל אם אני גאה בו. הייתי כל כך גאה בו כבר לפני יומיים התחילו להגיע כל מיני שמועות, התלמידים הבוגרים שלי רובם חיילים אבל סירבנו להאמין לשמועות. עד שחבר שלו ובן כיתתו התקשר אליי אתמול ובישר לי את הבשורה המרה. אני יכולה לומר שהעולם שלנו היה בר מזל שיוגב היה בתוכו. כזה מדהים הוא היה".

עמית ויטפלד המחנכת של יוגב בחטיבת הביניים: "יוגב היה בן זקונים אחרי ארבעה בנים. כשאני הכרתי אותו הוא לא היה מודע לכריזמה המטורפת שלו ולכוחות שיש בו. הייתי אומרת לו שהוא מנהיג, יש לו יכולות של מנהיג, והוא לא האמין. אני ועינב היינו כל כך גאות בו על השירות הקרבי והוא היה גאה בעצמו. לוחם וגיבור עם נפש הכי רגישה שיש".

אחד החלומות הגדולים של יוגב היה להיות לוחם בצבא, ולא היה מאושר ממנו כשהצליח להגשים זאת. המסירות והמחויבות שלו לתפקיד ולחבריו היו גבוהות במיוחד. הוא נתן מעצמו והשקיע, לא אהב להתלונן או לשמוע תלונות, ושימש כעמוד התווך של המחלקה. לצד הרצינות, הרצון לשמח ולהצחיק את כל מי שסביבו היה אחד המאפיינים הבולטים שלו. בדצמבר 2022, הלך לעולמו אביו, אמיר. על מנת להיות קרוב למשפחתו בשעתה הקשה, ויתר על תפקידו כלוחם, אך סירב להצעה לשחרור מוקדם ובחר להמשיך לשרת בגולני ולסיים שירות מלא. הוא הועבר לשרת בחמ"ל החטיבה במוצב כיסופים וב-7.10 נקלע לקרב עם המחבלים, נלחם בגבורה ונהרג.