משפחתו של יונתן עברה מבית שמש למודיעין-מכבים-רעות, סמוך לסיום לימודיו בביה"ס היסודי. הג'ודו נכנס לחייו כאשר היה בן ארבע וחצי והפך לחלק מחייו. כישרונו הגדול בענף הספורט הזה, עיצב אותו כג'ודוקא מחונן וספורטאי מצטיין בנבחרת הג'ודו של ישראל, הפך לדמות נערצת במועדון הג'ודו בו התאמן והשתתף בתחרויות בינלאומיות. על אף הישגיו יונתן היה נער צנוע, מתמיד, דוגמה ומופת, שידע תמיד לתת כתף, מילה טובה וייעוץ. יונתן היה תלמיד מצטיין במגמת אדריכלות. עבודת הגמר שלו התמקדה בהקמת מרכז יום לחיילים בודדים, והוא קיבל על כתיבתה ציון 97 – הציון הכי גבוה במגמה באותה שנה.
איתן יוסף, המחנך של יונתן: "יונתן אהוב שלי, ילד מושלם. אדבר פה בלשון הווה, כי אני לא מאמין, שעזבת אותנו. פגשתי אותך בשיחת ההיכרות ומיד התאהבתי – פנים מוארות, חייכן, מאושר, נער ערכי, אוהב ישראל, ציוני, ספורטאי מצטיין, מצטיין בלימודים ואהוב. איך אפשר שלא להתאהב בך?!
כולם רצו לחנך אותך, אבל רק אני זכיתי. ילד, שתמיד ראשון לעזור, ראשון לדבר, ראשון להתנדב, ראשון בהישגים, ראשון בג'ודו. כמו שם המשפחה שלך כך היית – גוטין, הצטערתי, כשסיימנו את פרק בית הספר, אבל שחררתי אותך, כדי שגם אחרים יהנו ממה שנתת לנו פה בבית ספר שש שנים.
אני רוצה, שכולם ידעו, שאתה תמיד היית ותמיד תישאר חרוט בליבי, בנשמתי.
אתה עכשיו איתי כמו קעקוע, ואשא אותך לכל מקום שאלך.
משפחת גוטין היקרה לי מכל, אין לי מספיק מילים כדי לומר לכם כמה אני כואב. אתם משפחה מדהימה, ציונית, ערכית , ועכשיו נכנסתם גם אתם ללב הפצוע שלי. מחבק אתכם חזק חזק, משפחה אהובה."
משפחתו וחבריו של יונתן היו בטוחים שישרת בצבא במסלול של ספורטאי מצטיין, אבל הוא בחר להיות לוחם ושירת כתומך לחימה בחיל הקשר והתקשוב. בשל פציעותיו כספורטאי, נקבע לו פרופיל צבאי נמוך. הוא נלחם להעלות אותו ולשרת כקצין קשר קרבי. מאבקו צלח, הוא עבר קורס קצונה, סיים את בה"ד 1 כמצטיין מופת ושובץ כקשר״ג – קצין קשר גדודי ביחידה הרב-ממדית 888. בבוקר ה-7.10 הוקפץ מביתו והצטרף לכוח מצומצם של אחד-עשר לוחמי היחידה הרב-ממדית, שהגיע לקיבוץ בארי המותקף. משימתם היתה לסייע לכוח צנחנים בחילוץ תושבי בארי. החיילים נלחמו באומץ ובגבורה כשמכל עבר מחבלים יורים עליהם. הם הצילו את חייהם של כעשרים אזרחים שהתקבצו בחניון בארי, וחילצו משפחות מהממ״דים בבתים שהוצתו. יונתן נלחם בחירוף נפש עם המחבלים ובמהלך הקרב וחילוץ חבריו הפצועים, נהרג. הג'ודאית רז הרשקו, שהכירה את יונתן כאשר שניהם התאמנו בנבחרת הג'ודו של ישראל, הקדישה לו את מדליית הזהב שלה כאלופת אירופה בג'ודו לשנת 2024, וגם את מדליית הכסף שבה זכתה באולימפיאדת 2024 בפריז.
"לחיות כל יום כאילו זה היום האחרון שלך"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.
7 memories were published
החבר הכי טוב שלי, אחי היקר בדם. חבר אמת שתמיד היה בשבילי בכל רגע אוהב אותך ומודה לך על התקופה המהומה והחברות איתך
מתגעגעת אליך בכל יום שעובר
יונתן הגיבור והטהור, הלב שבור💔 נמשיך להאיר את האור הגדול שלך ונהיה עם המשפחה האהובה שלך על מלא תמיד💛🌟
יונתן ואני הכרנו בנבחרת ישראל הצעירה בג׳ודו מהרגע הראשון שנפגשנו היה ברור לשנינו שזאת חברות לכל החיים לא אשכח איך בכל תחרות היינו דוחפים אחד את השני וגם באימונים כדי להגשים את...
יום הולדת 19 שחגגו בבית שלי החיים היו שונים לגמרי לפני המלחמה הזאת…
"יונתן היה בן אדם מיוחד, כזה שנכנס ללב ברגע בזכות הנוכחות השקטה והחמה והחיוך שתמיד היה שם. יונתן תמיד הותיר חותם בכל מקום אשר בו היה. הוא חבר, לוחם ואדם שידע להושיט...
75 צוערי קורס קצינים של חיל התקשוב זכו לשמוע את סיפורו של יונתן במסגרת יום ספורט לזכרו שהתקיים במכון וינגייט, בהשתתפות עם הוריו של יונתן, אלה ואלכסיי גוטין וחברות וחברי נבחרת הג׳ודו...