חי חיים צפתי ז"ל

כשחי היה בן שש עברה משפחתו מירושלים לקרית אתא. הוא התחנך בקריות ולמד באורט ע"ש פיינשטיין בקרית ביאליק. נער שמח, דומיננטי, אהוב ואוהב, בעל יכולת נתינה אינסופית, ערכי מאוד, ומכבד כל אדם באשר הוא. בתקופת התיכון והצבא, השתלב בעבודה במסעדות מקומיות, כי זה מה שהכי אהב, הוא אהב קולינריה ולבשל. העבודה האינטנסיבית לא הותירה לחי זמן רב לבילויים, אך הוא הקפיד לנצל את ימי שישי כדי לצאת למסיבות ולרקוד לצלילי מוזיקת טראנס, אותה אהב במיוחד. חי היה אוהד מושבע של קבוצת בית"ר ירושלים בכדורגל, הקפיד ללכת למשחקי הקבוצה ואף קעקע את סמלה על גופו. זמן קצר לאחר הירצחו, נציגי "לה פמיליה" – מועדון המעריצים של בית"ר ירושלים, הביאו את גביע האליפות בו זכתה הקבוצה לבית הכנסת שבו נוהגת משפחתו של חי להתפלל. חודש לאחר מכן קיים המועדון ערב הנצחה שבמהלכו הוזמנה אחותו עדן לשיר את ההמנון ואת השיר "ניצוצות" – שהוקדש לזכרו.

סמדר אדלר, המחנכת של חי: "חי היה נער נפלא עם עיניים טובות המביעות חום ואהבה אינסופיים. התמודד עם קשיים רבים בחייו הקצרים בנחישות ובהתמדה! עבד קשה במהלך שנות לימודיו בתיכון וסייע למשפחתו! היתה בו נדיבות שמחת חיים ואהבת אדם! מנוחתו עדן אמן!"

אתי, מורה סייעת בכיתה: "חי צפתי, בוגר בית הספר שלנו, נרצח בטרגדיה הנוראה במסיבת הנובה בשנת 2023, כשהוא בן 27 בלבד. חי היה תלמיד אהוב, שהותיר חותם על כל מי שהכיר אותו. הוא תמיד זכור כצעיר מלא שמחת חיים, חברותי ואהוב על חבריו ומוריו. מעבר לכך, חי היה אדם חם לב, שעזר רבות לאימו ולזולת, והיה ידוע בנדיבותו ובמסירותו. נוח על משכבך בשלום."

בשישי בערב, שעות אחדות לפני המתקפה, הגיעו חי וחברו לפסטיבל הנובה, בקיבוץ רעים. כשהחל ירי הטילים, עלה לרכבו עם חברו, והשניים החלו בנסיעה צפונה, אלא שמתקפת הטילים הבלתי פוסקת אילצה אותם לצאת מרכבם ולהיכנס למיגונית. הקשר עם חי נותק בשעה שמונה בבוקר. כעבור כמה שעות הצליח להתקשר שוב, אך השיחה נותקה עד מהרה. יומיים לאחר המתקפה, קיבלה משפחתו של חי את הבשורה המרה שגופתו נמצאה, ועליה פצעי ירי בעורק הראשי ברגל.