דור גדל והתחנך בנוף הגליל, אחיהם הצעיר של מאי ובר. ילד שקט, ביישן אך חברותי, שהיה אהוב על כל סובביו. עם עיניים כחולות וגדולות, שהביטו על העולם במבט שכולו טוב, נתנו הצצה לנפשו הרגישה והעדינה, אשר הובילה אותו תמיד לקחת אחריות, לעזור, להתנדב ולתרום. עיניים שסיפרו סיפור שלם ללא מילים. המוזיקה הייתה אחת מאהבותיו הגדולות, ובעיקר אהב לנגן בגיטרה ולתקלט. כשהיה בחטיבת הביניים, הצטרף לתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", המשלבת צעירים עם ובלי צרכים מיוחדים. עם הזמן שימש גם כמדריך וכרכז תקשורת והפך לחלק משמעותי בסניף התנועה המקומי. כשהיה בתיכון, השתתף במיזם החינוכי "לגעת באופק", שהוקם על ידי עמותת "פתחון לב" במטרה ללוות צעירים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, להעצים אותם ולהכשיר אותם להפוך למנהיגים. במסגרת המיזם לקח חלק במגוון יוזמות והתנדבויות למען הקהילה. עם סיום התיכון, החליט לדחות את הגיוס בשנה והצטרף לסניף "גלאון" של המכינה הקדם-צבאית "נחשון", הממוקם סמוך לקריית גת. הלימודים במכינה אפשרו לו להמשיך לתרום מעצמו למען הקהילה, וחיזקו אף יותר את ערכי אהבת האדם, הארץ והמדינה שעליהם גדל.
אסנת שייר, המחנכת של דור: "דור אהוב שלי כואב לי כל כך… זכיתי לחנך אותך 3 שנים מדהימות, שבהן הכרתי נער מדהים ומיוחד, מלא באהבה ונתינה עם עיניים טובות ותמימות שאהוב על כולם. נער ערכי ואיכותי מהסוג שכל מחנכת חולמת עליו. הייתם חבורה מקסימה של חברים מגיל קטן שהפכו לאחים ונכנסתם לי ללב. אחרי שסיימת את התיכון, נשארנו בקשר ותמיד התעניינתי בך ומה קורה איתך. כולם כבר הספיקו להשתחרר ואתה מלח הארץ שעשית מכינה המשכת עוד שנה בצבא.
הלב שלי נחמץ, אני מרגישה בסיוט שלא נגמר ואני רק רוצה להתעורר ממנו. כל כך קיוויתי שזה יגמר אחרת ויגיעו בשורות טובות. כל כך דאגתי לך ולא יצאת לי מהראש. כל הימים האלה לא הפסקתי לקרוא את ההתכתבויות הרבות שלנו שכעת נשארו לי כזכרונות יקרים לנצח ולהיזכר ברגעים היפים שחווינו יחד. בטיולים תמיד היית הראשון לעזור ושמת את כולם לפניך. כל כך לא הגיע לך. אני לעולם לא אשכח אותך ותישאר תמיד בליבי. כולי תפילות שהמשפחה המדהימה והאהובה שלך תנוחם משמיים. שברת כל כך הרבה לבבות והעולם הפסיד לב טהור. תנוח עכשיו דור אהוב. תודה באמת על הכל, שום דבר לא מובן מאליו! תודה על מי שאתה! ועל מה שאתה! באמת זכיתי בך! נתבאס כשניפרד אבל אין ברירה… אוהבת מלא"
הצוות החינוכי בביה"ס: "סמ"ר דור לזימי מלח הארץ שלנו. תראו אותו. יפה תואר, עם תום של נעורים. היה ואיננו. נשבר לנו הלב… דור אתה גיבור ישראל. תודה לך ולחבריך האמיצים והיפים על שהגנתם על כולנו. הכי טובים שיש לנו. כמה הצער גדול. עם ישראל כולו מודה לך ולכם, עם שלם בוכה וכואב… יהי זכרך ברוך. מלאך. דור יפה שלנו, ילד אהוב. זכינו להכיר נער מדהים, מיוחד ומלא אהבה, טוב לב, בעל עיניים טובות וטהורות. אהוב על כולם. נער ערכי, איכותי, תמיד הראשון להתנדב לעזור, תמיד שם את טובת האחר לפני עצמו. תמיד בטיולים היית דואג ורץ קדימה כדי לעזור, חושב על כולם, הלב של החבורה, הדבק. מלח הארץ. עשית מכינה, התרגשת כל כך לקראת השירות והתפקיד… בהתכתבויות האחרונות כתבת כמה אתה מחכה להשתחרר ולטרוף את האזרחות, כמה חלומות שנגדעו בצורה כל כך אכזרית… לעולם לא נשכח אותך".
דור אהב את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל בכל ליבו, וחלם להיות לוחם. הוא התגייס לגולני והפך למפקד. את סוף השבוע של שמחת תורה דור היה אמור לבלות בבית, אך החליט להישאר עם חייליו במוצב נחל עוז ולעזור להם בתורניות השמירה. בשבת בבוקר, כשהחל מטח הרקטות, רץ עם חיילים נוספים למיגונית. אחד מפקודיו רץ לאייש את עמדת הש"ג בכניסה לבסיס, ודור מיד הצטרף אליו ולחייל נוסף שהיה בעמדה. במשך כשעה ניהלו השלושה קרב גבורה מול עשרות מחבלים שתקפו את הבסיס, עד הכדור האחרון. דור נפל בקרב, ככל הנראה מפיצוץ רימון שנזרק על ידי המחבלים.
"מים שקטים חודרים עמוק"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.