אלכס נולד באוקראינה, בן לאולגה וניקולאי, אח לאיליה. בשנת 2011 עלה ארצה עם משפחתו. בתחילת דרכם בישראל התגוררה המשפחה בקיבוץ יפתח. לבסוף, המשפחה נקלטה בנהריה ואלכס הצטרף לאורט שחקים בכיתה י'. הוא היה נער אהוב ואהוד, חבריו כיבדו והעריכו אותו והוא היווה עבורם מנטור, חבר ואוזן קשבת, בעיקר על רקע המלחמה באוקראינה. אלכס היה קשור מאוד לבני משפחתו. הוא ניהל שיחות עם בני משפחתו שנותרו באוקראינה, עקב אחרי התפתחות המלחמה, ועדכן את חבריו ובני משפחתו בישראל. לאלכס היה חוש הומור מיוחד ובביה"ס הוא תמיד היה נוהג בכבוד במוריו, התנדב לשמור על ציוד המגמה, ותמיד סייע בכל בקשה.
ליאת, המחנכת של אלכסנדר: "אלכס הגיע אלינו בכיתה י'. לא הרבה לדבר, היה צנוע. תלמידים כיבדו אותו, והוא היה אהוד על כולם. עם הזמן נפתח כמו פרח יפה, סיפר לנו על הכאב של המלחמה באוקראינה. אלכס עשה קורס קדם-צבאי נהיגה, והגשים משימות. לעד יהיה הגיבור שלנו, שהצליח להתעשת ולהגיב בירי. אתה גיבור ישראל, לנצח תישאר בליבנו".
ענת יגיל, רכזת השכבה: "אלכסנדר אלכס יקר שלנו, בכאב ובצער רב אנו נפרדים מאלכס שלנו, בוגר מחזור י"ג שנת תשפ"ג. אלכס נרצח בפיגוע בכרמיאל, אך במעשהו האמיץ והנחוש, הוא ממש את האמירה "במותו ציווה את החיים". על אף פציעתו הקשה, אלכס קם ונטרל את בן העוולה, ובכך הציל חיי אזרחים רבים. אלכס היה דמות מופת של נער נעים הליכות, צנוע, אדיב וחבר נאמן. הוא תמיד היה שם למען חבריו ובני משפחתו, והפגין ערכים של חברות אמת, אומץ לב והקרבה. מחבקים את המשפחה ההורים והאח. יהי זכרך ברוך לעד, אלכס. אנו מבטיחים לזכור ולהנציח את מורשתך וגבורתך. תנוח על משכבך בשלום".
אלכס התגייס לצה"ל כשפרצה המלחמה. בתחילה היה לו קשה להסתגל למסגרת החדשה ולחברים החדשים. אבל הוא לא נשבר, לקח עצמו בידיים והמשיך את הדרך. לאט החל להשתלב, הכיר חברים חדשים ואהב את השירות. נכון לכל משימה, עם חיוך ורצון לתרום, הוא אפילו שקל להישאר לשירות קבע.
אלכסנדר וחברו הטוב מהצבא, נתן, נקלעו בימים הראשונים של החופש הגדול, לקניון חוצות בכרמיאל ההומה. מחבל חמוש בסכין, תקף את השניים מאחור, ולא חלפו חמש שניות מהרגע שהחל לדקור אותם – ועד שהתעשתו ואחזו בנשקיהם. נתן נפצע קשה ונפל לרצפה כתוצאה מהדקירות, ואז – כשהחל המחבל לדקור את אלכס – הוא הצליח לדרוך את נשקו ולירות. בשלב זה המחבל נפגע ונסוג מעט, ואלכס – אף שנפצע אנושות – דרך את הנשק גם כן. הם ירו במחבל שוב ושוב – עד שחוסל. רגעים ספורים אחר כך התמוטט אלכס, ופונה לבית החולים בנהריה במצב אנוש – שם קבעו הרופאים את מותו. במעשיו ההרואיים הציל חיים של רבים אחרים ומנע מהמחבל להימלט, עניין שעלול היה להפוך למצוד ממושך אחריו.
"מה שאנחנו בוחרים להדגיש יקבע את חיינו"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.
One memory was published
9/10/2023 בה"ד 6