אלינה נולדה ברוסיה, ועלתה עם משפחתה בשנת 2001 לישראל, המשפחה התיישבה בבית שאן. היא למדה בביה"ס במגמת עיצוב שיער. תלמידה מבריקה, נעימת הליכות, יפיפיה מבפנים ומבחוץ. אלינה שהתגייסה לצבא והחלה תהליך גיור, אהבה לרקוד ולשמוח ונהגה לצלם סרטונים עם מסרים אופטימיים לעוקבים ברשתות החברתיות. אחד מהם קיבל משמעות מצמררת והפך לצוואה שלה: "מגיע לי לחיות ולהתרגש מהחיים האלה, וליהנות מהם ולשמוח כמו ילדה קטנה. שום דבר לא קורה סתם, הסרטון הזה לא צולם סתם".
אלינה הגיעה למסיבת הנובה ברעים יחד עם בן זוגה, יהונתן אליהו ז"ל. כשהחלה המתקפה ניסתה להימלט מהאזור ומצאה עצמה מסתתרת באמבולנס, שלימים יזכר כאמבולנס המוות. במשך שלושה שבועות משפחתה של אלינה הייתה בחוסר ודאות באשר לידיעה אם היא נחטפה או נרצחה, עד שגופתה התגלתה וזוהתה. אלינה פלחטי שהייתה בעיצומו של תהליך גיור, נקברה מחוץ לגדר משום שנטען כי לא הספיקה להשלים את הליך הגיור בו החלה, אך לאחר סערה ציבורית הגדר המפרידה בבית העלמין הוסרה.
"תאהבו ותאמינו בעצמכם, במלחמה הזו - רק אהבה תנצח"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.