סמל אורי לוקר ז"ל

אורי גדל והתחנך בפרדס חנה ולמד בחטיבת הביניים של בית הספר אורט חקלאי בפרדס חנה. ילד חברותי, חייכן, אהוב ושובב, שלא נפרד לרגע מאחיו התאום, תמיר, ונהג לעשות איתו מעשי קונדס. בעל לב רחב, רגישות גבוהה ורצון לתת מעצמו ולשמח את סובביו. הוא אהב מאוד מוזיקה, ניגן בגיטרה ולמד תווים באופן עצמאי. כדורגל היה אהבה גדולה שלו, הוא היה אוהד שרוף של קבוצת "מכבי חיפה" ושיחק בעצמו במועדון הכדורגל של פרדס חנה-כרכור, מכיתה א' ועד י"ב. הוא אהב לצאת לטבע, ברגל או בטיולי ג'יפים, השלים עם חבריו מקטעים מ"שביל ישראל" והקפיד לצאת לטייל בכל שבת שבה היה בבית. הייתה לו יכולת מופלאה לשלב בין שלל העיסוקים והמעגלים החברתיים אליהם השתייך, כשבראש סדר העדיפויות שלו עמדו תמיד בני משפחתו ומיקה, בת זוגו.

צוות החט"ב על אורי: "החודשים עוברים, ועדיין זה נראה כמו חלום רע, לא אמיתי. איך אפשר בכלל לדבר עליך בזמן עבר? מאז שנהרגת בקרב גיבורים והגעגוע רק מתגבר והלב מסרב להאמין. לצד הכאב הבלתי נגמר, מתקיימים אירועי הנצחה מרגשים ונוגעים ללב וממש לאחרונה נחנך במושבה מגרש כדורגל לילדים בפרדס חנה, מראה הילדים המשחקים והנהנים אולי יביאו טיפת נחמה… כאן בבית הספר אתה איתנו בכל יום: בפינת ההנצחה בכניסה לבניין, הוצאנו סווצ'רים עם דמותך לטיול השנתי בשנה שעברה, קיימנו כבר פעמיים טורניר כדורעף מסורתי המנציח את דרכך וערכיך, המדבקות שלך נמצאות בפינות שונות בבית הספר, מורשתך, סיפורך ועברך נלמדים בכיתות. אורי היית עבורנו אור גדול:
אור של שמחה וצחוק ותבונה.
אור של תנועה אנרגיות התלהבות ושמחת חיים.
אור של ציונות ערכים ומחויבות למולדת.
אור של עוצמה גבורה ונחישות.
האור שלך ימשיך לדלוק לאורך זמן, ואנחנו נשמור עליו דולק. נוכחותך תחסר לנו תמיד. אבל רוחך תמשיך לחיות בליבנו, כאן בבית ספרנו נזכור אותך תמיד. אורית אייל תמיר ואלעד, משפחת לוקר האהובה, אין מילות נחמה. אורי גיבור גדול במותו, ואתם גיבורים מתמודדים בכל יום מחדש עם הכאב והאובדן הגדול מנשוא, מנסים לחזור לחיים, לתפקד, ולהמשיך להנציח את אורי בכל דרך. אנחנו איתכם, תמיד, באהבה שתנציח את אורי הגיבור האהוב שלנו. יהי זכרך ברוך"

מגיל צעיר תכנן אורי להמשיך את דרכו של אביו ולשרת בצנחנים. לבסוף בהשראת סיפורו של עמית בן יגאל הי"ד התגייס לגולני. הוא סיים טירונות כחייל מצטיין ושובץ בפלוגה א' של גדוד 51, שם שימש כ"נגביסט חוד" – לוחם במקלע "נגב" בחוליית החוד של הפלוגה. בתחילת תשפ"ד שירת באזור זיקים בגבול צפון רצועת עזה, והמתין לצאת לקורס מכי"ם. ב-7.10 יצא לסיור שגרתי באזור זיקים, יחד עם מפקד המחלקה ועם לוחם נוסף. עם פרוץ המתקפה, דהרו השלושה לכיוון אחת הפרצות בגדר הגבול שדרכה חדרו מחבלים, החלו לנהל מולם קרב ולבלום אותם. הם דיווחו על כך בקשר וביקשו תגבורת, וכשהמצב היה תחת שליטה, החלו לחזור למוצב. בדרך, נתקלו בעשרות מחבלים שהיו בדרכם לקיבוצים הסמוכים. השלושה ניהלו מולם בגבורה קרב עיקש, עד הכדור האחרון, חיסלו מחבלים רבים ומנעו את כניסתם לקיבוצים, עד שנפלו בקרב.