רס"ל במיל' אור ברנדס ז"ל

אור היה כשמו אור. נער של שיחה, של אנשים, של צחוק, שונה ומשתנה. פועם ופורח. אהוב מאוד על חבריו ועל צוות המורים. ידע לכבד כל אדם באשר הוא, חכם, בעל לב רחב ומאור פנים, שבלט באופיו המיוחד, נגע בהרבה אנשים, התעסק בהרבה תחומים, והיו לו הרבה רעיונות. תלמיד מצחיק, אינטליגנט ועמוק. אור הספיק לצבור הרבה חוויות והרבה חברים בתחנות חייו השונות, ואל כולן הוא הביא שמחת חיים ויכולת לראות סיטואציות בהומור. הוא הדריך בבני עקיבא, התגייס לשריון ושירת שלוש וחצי שנים. אחרי השחרור התנדב בעכו בגרעין משותף של דתיים וחילונים שמטרתו היתה לקרב בין "כולם לכולם כולל כולם".  אור החל את שנתו השנייה בלימודי פסיכולוגיה בסמוך לפרוץ המלחמה. הוא הקליט פודקאסט בשם "מבוא לפסיכולוגיה בגרוש", על חומר הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" שנלמד בשנה הראשונה לתואר.

רחלי שראל, המורה לספרות של אור: "בשנה שעברה לפני חנוכה הכל עלה לי… המחשבות על אור, המלחמה, בננו וחתנינו שמגוייסים (עדיין) וחג אורים הקרב… התיישבתי רגע בחצר לנשום אוויר וייצא לי שיר. השנה, לאחר ערב הזיכרון לנופלים בשוהם, בו זכיתי לשאת דברים על אור, הראיתי אותו למיקי ושמחה היקרים, הוריו של אור, שביקשו ממני לפרסמו והרי הוא לפניכם, ממעמקי הלב, באהבה…"

צִיר שֶׁל אוֹר / רחלי שראל
וְאִם רָאִיתִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ
עֲדַיִן הַנְּשָׁמָה טְהוֹרָה?
וְאִם אָזְנַי שֶׁלֹּא יָכְלוּ כְּבָר לַחֲרֹשֶׁת
יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב לְשִׁירָה?
וְאִם בְּאַפִּי צַחֲנַת הָאֵפֶר
גַּם אֶשְׁתַּכֵּר מֵרֵיחַ הַצּוֹמֵחַ מֵעָפָר?
וְהַפֶּה שֶׁגִּבֵּב אֵינְסְפוֹר אִמְרוֹת שֶׁפֶר
יָפִיק קוֹל אֱמֶת כַּשּׁוֹפָר?
וְאִם הַצּוֹרֵר צָרַר וְטָרַף
הַאִם הִתְגַּבַּשְׁנוּ לִצְרוֹר?
רַק אָבִינוּ בַּשָׂמַיִם, לֹא עַל יְדֵי שָׂרָף
יְיַלְּדֶנּוּ לְצִיר שֶׁל אוֹר

אור ששירת כנהג טנק בחיל השריון, התגייס למילואים במהלך ה-7.10. כמנהגו, בחר לשמח את חבריו לצוות בפודקסט שהקליט בזמן הלחימה עבור הלוחמים בכדי לרומם את רוחם בשם "בסלון של עגלון". אור היה עולה לקשר הכללי של חילות החי"ר והשריון מספר בדיחות ועורך ראיונות בקשר, בכדי לרומם את המורל. במהלך הקרבות בחאן יונס נפגע מירי צלף בתום הפסקת האש הראשונה.