רס"ר אביחי אמסלם ז"ל

אביחי היה ילד מתוק וסקרן שצמח להיות נער סובלני לסביבה ולגבר שיודע לשלב בין שכל חריף לרגישות גבוהה לאחר. מצד אחד פיקח וחד ומצד שני אמפתי. יודע לנהל שיחה או דיון בצורה שלא מעגלת את פינות האמת שלו אך גם לא פוסלת את האמת של בר-הפלוגתא שלו. נער ערכי שהאמין בחסד, יושרה, הצטיינות – בבית, בלימודים, בעבודה ובצבא. לוחם צדק חברתי, שפעל נגד עוולות ונידויים. לצד זה היה צנוע ועניו. לא התהדר בשום הישג שהיה לו, והיו לו לא מעט. אביחי היה סטודנט מצטיין להנדסת חשמל במכללת רופין ועבד באלביט. הוא התחתן עם טל ונולדו להם שתי בנות. במשך שנתיים הוא ומשפחתו שימשו כמשפחתון בכפר הנוער "תלפיות" בחדרה, וכמסגרת המשפחתית של נערות בסיכון. בעקבות נפילתו החליטה אחותו שירה אמונה אמסלם בגיל 35 להתגייס לצה"ל במסגרת תוכנית "שלב ב". 3 חודשים לאחר נפילתו נולדה ביתו השלישית אותה לא זכה להכיר.

למידע נוסף על אביחי באתר REMEMBER

המורה למתמטיקה, נעמי הררי: "כשלימדתי את אביחי ראיתי את הפוטנציאל שלו די מהר, ואני מודה שזה סוג התלמידים שבדרך כלל אני מתחברת אליהם ביותר. העיסוק בבני עקיבא, הדרכה לאורך זמן, טיפוס "סניפי" כזה… בחודש אירגון ילדי י"ב בדרך כלל כבר לא פעילים בסניף, אבל הוא היה מאד מעורב. לכן בשיעורי מתמטיקה הוא העדיף לנמנם על המזרן שהיה בסוף הכיתה, במקום לשבת על הכסא מול הלוח. החלטתי שלבחור הזה אני לא מוותרת. הייתי מעירה אותו ובכח מחברת אותו לשיעור. הגיעה תקופת המתכונות, ומאד חששתי מהענין, ואכן במתכונת הראשונה אביחי נכשל כפי שחששתי. לא ויתרתי, ו-3 ימים לפני הבגרות התקשרתי אליו. מסתבר שהוא בטיול, מאד רחוק מלימודים. הכרחתי אותו לעזוב את הטיול ולהגיע אלי הביתה להיבחן שוב ביום ששי בבוקר. אביחי הגיע, נבחן ואכן הצליח הרבה יותר, וסיים בהצלחה בגרות 5 יח"ל במתמטיקה, מה שסלל את הדרך ללימודי הנדסה.

דודי סגיאל, המדריך של אביחי במדרשיה: "זכיתי להיות מדריך של אביחי במכינה בכפר סבא כאשר היה בכיתות ח', י', יא'. אהבתי אותו מאד ואמרתי לאמא שלו שהלוואי והיה אפשר לשכפל אותו. הוא היה מוביל חברתי חיובי עם נוכחות מאד בולטת. כמו שהאמא רותי תיארה בהספד ככה אני זוכר את אביחי משנות התיכון שזכיתי להיות מחנך פנימיה שלו :"ילד רגיש, לוחם צדק, שלא מסוגל לשאת עוולות גם במחיר של התנגשויות עם המורים והרבנים". הוא היה אמיץ מאד ולוחם צדק. אבל אי אפשר היה לא להתפעל ממנו: מהיושר הפנימי, מהכנות, מהעוצמה שהקרין. הוא היה מנהיג חיובי. אמרתי לו כמה פעמים שאני בטוח שהוא יגיע רחוק והוא דור העתיד של עם ישראל. כל כך הרבה דברים מופלאים שמעתי על אביחי בהלוויה וכלל לא הופתעתי. הוא היה נדיר באיכותו הפנימית. אבידה נוראית. חלפו 12 שנה מאז שראיתי אותו לאחרונה, אבל הוא דמות בלתי נשכחת. מביט בתמונות של אביחי בשנות נעוריו, בשנים בהן צמח והפך לדמות מופת של תורה ועבודה, חסד ויושר. מביט ועיני זולגות דמעות. אבידה נוראית לעם ישראל. תהא נשמתו הזכה צרורה בצרור החיים".

בשירותו הצבאי שירת אביחי בחטיבת "כפיר" ולאחר מכן נלחם על מנת לעבור ליחידת הקומנדו במילואים. כאשר הועבר לבסוף, לא היה שמח ממנו. בבוקר השבת השחורה יצא אביחי מתוך שליחות עצומה ומסירות נפש לשמירה והגנה על עם ישראל בארץ ישראל. בקרב עקוב מדם שהתנהל בשער הנגב יומיים אחרי, נהרג בהיתקלות עם מחבלים, תוך הגנה על תושבי הדרום. במותו הציל אזרחים רבים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סמל ראשון.