סמ"ר ינון תמיר ז"ל

ינון (נוני) תמיר בנם של נטע ויובל, אח ליונתן ורוני נולד ביום כ"ג בסיוון התשס"ג (23.6.2003) בפרדס חנה-כרכור. ינון היה יפה תואר , שובה לב, כחול עיניים, עם גומות בצידי עיניו וחיוך מצודד. אי אפשר היה שלא להתאהב בו. הוא הקסים כל מי שהיה לידו. הוא  היה אור גדול – איש של נשמה, אהבה וחיבורים . אהוב ואוהב , הפיץ ונגע בכל כך הרבה אנשים. הוא היה לב – הלב של המשפחה , הלב של החברים, והלב של הצוות. הוא נתן לכל אחד תחושה שהוא החבר הכי טוב שלו. ינון היה ממגנט. ינון היה מלח הארץ, אוהב הארץ, הכיר וחקר את ההיסטוריה והמורשת של עם ישראל, אתרים וקרבות.

כילד אהב מאוד שירים, מחזות וסיפורים ובין רגליו תמיד החזיק כדור. כשגדל אהב מאוד מוזיקה ושירה על כל גווניה, ובמיוחד הוקסם משירים עבריים חדשים וישנים התעמק במילות השירים החביבים עליו, למד אותן בעל פה, ואף ידע פרטים רבים על הכותבים והמלחינים של השירים. ינון היה אתלט מלידה ויכול היה לשחק כדורגל שעות על גבי שעות (לעיתים אף יחף). ינון שיחק כדורגל בקבוצת "מועדון הספורט פרדס חנה-כרכור", במסגרת ליגת הילדים בתפקיד קשר וחלוץ . כמתבגר הצטרף לקבוצת ריצה, השתתף במרוצים והתאמן ב MMA-  . בנוסף היה אלוף הפלייסטיישן ומשחקי מחשב.  מכיתה ד' עד כיתה ט' היה בצופי פרדס חנה -כרכור, שבט אלון. בקיץ ובחורף התהלך יחף, במכנסיים קצרים, ומעולם לא חש קור- מה שהיה אחד מסימני ההיכר שלו.

ינון התחנך בבית הספר היסודי על שם יצחק רבין בפרדס חנה, והמשיך את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי "פרדס חנה". הוא  היה תלמיד בעל תפיסה מהירה, ידע כללי נרחב ויכולת ביטוי מרשימה. בבית הספר, גם אם הגיע ללא חומר כתוב, תמיד ניכר ששלט היטב בתכנים שנלמדו, הבין אותם לעומק והישגיו בלימודים היו טובים . ינון התאפיין בשילוב של אינטליגנציה רגשית גבוהה , עומק ורצינות לצד שובבות ,  הומור סוחף וצחוק מתגלגל. הוא היה דעתן, לא חשש להביע את דעותיו, ועשה זאת תמיד באסרטיביות אך בצורה מכבדת.  ינון ניחן ברגישות לזולת וביכולת לשוחח עם מנעד רחב של אנשים, מרקע מגוון. הוא הכיל את האנשים סביבו, התעניין בהם באמת,  ניהל איתם שיחות נפש,  קיבץ סביבו חברים רבים והפך לדבק שמלכד את החבורה. קבוצת חבריו כונתה "הינונים", על שמו. עם סיום לימודיו בתיכון ינון הצטרף למכינה הקדם-צבאית "מיצר" בדרום רמת הגולן. גם במכינה חבריו מספרים כי היה אהוב, בעל ידע כללי נרחב, אוזן קשבת, מייעץ ותומך ברגעים הקשים.

השיר "ליל חניה" של נתן אלתרמן בלחנו של יאיר רוזנבלום, היה מאד אהוב על ינון. הוא ידע כמובן את כל המילים של ליל חניה ואף לימד חבר למכינה, עולה חדש מארה"ב, את השיר על כל מילותיו והמשגותיו הלא פשוטות. ליל חניה הינו חלק ממחזור שירי "עיר היונה", שכתב נתן אלתרמן בתיאור מלחמת העצמאות ואתוס הקמת מדינת ישראל. במלחמת השחרור השנייה הזו, הכל מתחבר ל"ליל חניה" – ארץ ישראל, הזכות להילחם על הארץ ולמען עם ישראל, קוממיות.  על המצבה שלו המשפחה בחרה לכתוב חלק מהותי וממחיש מהשיר, אשר מתמצת את ינון מכל הבחינות: "על אהבה הוא מדבר, בה הוא פותח.." כי הוא בא מאהבה, ממשפחתיות ומחברות, זה גם מה שהניע אותו ואת חבריו במלחמה שההמשך הוא "על אהבה הוא מדבר, בה הוא פותח, ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל…"

אייל ראובני, מחנכו ורכז השכבה: "הבשורה הקשה על לכתך הכתה בנו. חבר לכיתה, אדם יקר ואהוב. במשך תקופה כה ארוכה היית חלק מהיום יום שלנו. לראות אותך בבוקר, להגיד שלום, לשוחח ולצחוק יחד… ופתאום אתה לא איתנו. קשה לעכל. תודה על תקופה משמעותית יחד. תודה שהגנת בגופך על העם והארץ. תודה על מי שהיית עבורנו. נוח על משכ"בך גיבור ישראל, לא נפלת לחינם. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים. יהי זכרך ברוך".

צוות ביה"ס: "יותר משנה אנחנו ללא ינון היקר. בהתחלה – הלם, כאב שקשה להכיל. אחר כך – הרגשה של אובדן גדול. והיום כבר מעכלים יותר ומבינים – ינון כבר לא איתנו. אנחנו עומדים כאן היום לא כי ינון לא איתנו, אלא כי דמותו ומורשתו מלוות אותנו ומהן אנו שואבים כוחות. ינון, התלמיד השקט והביישן שהפך ללוחם מוביל הוא חלק מדור של גיבורים והוא עצמו, גיבור של הגיבורים. ינון היה אדם ערכי מאוד וחברותי. אהב את הארץ היפה והיקרה שלנו והיה יודע עליה המון. אדם צנוע ונעים מאוד לכל מי שפגש בו. אף פעם לא הייתם שומעים טענה או תלונה על ינון. רק דברים טובים. איך אומרים – "נוח לבריות". לאחר שינון סיים את לימודיו בתיכון החלקאי הוא המשיך למכינה ומשם התחיל להתפתח כמנהיג של ממש. אחד שמקשיבים לו, שמעריכים את דעתו ודבריו. המיזם שלנו משמחים באהבה עוסק בהתנדבות, בנתינה. ינון הגיעה לפסגה העליונה של נתינה. הוא פשוט נתן את הכל. נתן הכל למען המדינה שאהב ולמען תושביה, אנחנו. כך ממש הוא כתב ביומנו האישי. זוכרים את הסיפורים המשוגעים של 1948? של 1967? סיפורים של פעם? של לוחמים ללא חת?! אז הפעם הפך להיום. ינון הוא גיבור של ימינו. לוחם ומנהיג ללא חת. כזה שקופץ עם מסוק לאזור שורץ מחבלים. נלחם, רואה את חבריו נפגעים, מחלץ תחת אש וכשהלחימה העצימה, המפתיעה והבלתי רגילה נגמרת – לא נחים, לא מלקקים פצעים. ממשיכים. נכנסים ללחימה עצימה נוספת. בלב רצועת עזה. ומי מוביל את כולם? מי מרים את הרוח? מי מהווה את המצפן הערכי בנקודת שבר שכזו? ינון.
ינון, אתה תהיה בליבנו תמיד דוגמה ומופת לנתינה, להתנדבות, להובלה. תודה לך על מה שנתת כדי שנמשיך לחיות כאן בראש מורם. כעת נמשיך בדרכך.
יהי זכרך ברוך".

לינון היה ברור שהוא הולך לשירות הכי משמעותי שיש ובתאריך 11/8/2022, התגייס לצה"ל כלוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. ינון אהב את השירות והיה גאה להיות לוחם בגדוד. חבריו לצוות סיפרו שהיה "הלב של הצוות", ליכד אותם סביבו ודאג להם. הוא גם ייצג אותם מול המפקדים  כשהתעוררו בעיות שונות במהלך השירות, ולכן זכה לכינוי "הדובר של הצוות". הוא פעל מתוך שאיפה לצדק מוחלט ורצון לעזור לאחרים, ולא בהכרח לעצמו. מפקדיו ציינו כי ינון היה אהוב מאוד על הלוחמים והמפקדים כאחד.

ינון היה לוחם גאה בגדוד 890 של הצנחנים, ולחם עם חבריו הגיבורים לפלוגה בבארי מיומה הראשון של המלחמה, בשבת ה- 7/10 . משהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה נלחם ינון בצפון הרצועה. לאחר פעילות מבצעית בשכונת רימאל בעיר עזה, המשיך ללחימה בשכונת זייתון בדרום העיר, ושם נפל ב-19 בנובמבר 2023 יחד עם חברו לצוות, סמ"ר דביר ברזני ז"ל .

לאחר שנפל, המשפחה מצאה  ביומנו האישי, אותו כתב במהלך הלחימה בעזה, כי רשם שישה ימים לפני נפילתו "זכות גדולה להילחם עבור מדינת ישראל ותושביה", ולצד זאת "עם ישראל חי" וציור של מגן דוד. ינון אהב את הארץ הזאת וידע בדיוק לשם מה נלחם, ולאחר הלחימה בבארי ובעוטף היה חדור מוטיבציה לנצח את האויב ולשחרר את אחינו החטופים.