סמ"ש שי גרמאי ז"ל

משפחתה של שי עלתה ארצה מאתיופיה ב-1982 והשתקעה בכרמיאל, שבה הפכה למשפחה מוכרת ואהובה. שי הייתה בת יחידה, עם שלושה אחים – הנסיכה של אבא, אבל גם הראשונה שקראו לה כדי לתקן משהו בבית. בעלת תודעה ציונית עמוקה, אותה ספגה מהוריה. היא בלטה באופיה המיוחד, לב הזהב שלה, חיוכה הרחב והמאיר. יופיה, רצינותה, צניעותה ומקצועיותה לצד האופטימיות, האכפתיות והחברתיות שלה זיכו אותה בשם החיבה "פרח". בשלוש השנים האחרונות שי היתה בזוגיות עם אביעד צדוק, אותו הכירה מילדות. שי היתה לוחמת גיבורה עם תעוזה ואהבת ישראל.

ארי, המחנך של שי: "הזיכרון האחרון שנשאר אצלי של שי, בוגרת מחזור החינוך האחרון שלי הוא תעודת הבגרות. אחרי כל המלחמות והקשיים שהיו בדרך, היא הצליחה לקבל תעודת בגרות. הצליחה בדרכה המיוחדת שלה. למרות הכל ואולי בזכות הכל. כשאני ושלמה, האב, וורד האם, עמדנו בכניסה לבית הספר לצלם את התמונה עם התעודה הרגשתי סוג של סגירת מעגל, מאוד עצובה אך לפחות בתחושת הישג".

שי היתה אמורה להיות מד"סית, אבל החליטה ללכת בעקבות אחיה ונאבקה לשרת כלוחמת מג"ב, עד שהגשימה את החלום. היא התגייסה לשירות במשמר הגבול באוגוסט 2022. על מסירותה ומקצועיותה הרבה במהלך השירות הוענק לה אות הצטיינות. שי יצאה בליל ה-7 בינואר שלושה כלי רכב של מג”ב נכנסו למחנה הפליטים ג’נין לפעילות מבצעית. אחד מהם, שבו הייתה שי עלה על מטען גחון והיא לא שבה.