סמ"ר שי ארווס ז"ל

שי למד בביה"ס הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, תלמיד שנון וחכם. שי היה מהבולטים בנתינה, בערבות הדדית ותרומה לזולת ועל כך זכה בהצטיינות חברתית מטעם רשת אורט והוכרז כאחד מכוכבי אורטוב לשנת 2022. הוא לקח חלק בתוכנית 'מחוברים' להפגת בדידותם של ניצולי השואה, וליווה שורדת שואה תקופה ארוכה, לצד יוזמות התנדבותיות נוספות רבות שיזם. שי גם היה פעיל בתנועת הנוער 'אחרי' והיה ממובילי הקן בעיר. מנהיג וחבר אמיתי, מלא חום ואהבה לסובבים אותו ומוצף באהבת הארץ. שי אהב לאפות ואחד מחלומותיו היה ללמוד קונדיטוריה ולפתוח עסק של עוגות.

יניב חלמר, מחנכו של שי: "שייקה יקר שלי, כמה שהייתי רוצה שתכין לי עכשיו עוד עוגה טבעונית אחת. רק אחת. בשבילי. את כולה הייתי אוכל. לא משאיר אף פירור. ולו רק כדי לראות אותך גאה בעצמך, מותח את החיוך הטבעי שנסוך על פניך מאוזן לאוזן, ומשרבב ככה בקטנה כמה אתה מרוצה שאני אוכל את מה שהכנת. בפעם הראשונה, אני זוכר וזה אפילו מתועד אצלי בוואטסאפ, לא חסכת בדבר וצילמת בתקריב כל מרכיב ומרכיב ושאלת שוב ושוב בהודעה קולית מגומגמת "ו….יניב? זה טבעוני?" התרגשתי ממך. כל כך אהבתי אותך. את ההשקעה שלך בכל דבר שעשית למען האחר. את עוצמת הנתינה שבך שקורעת אותי מבפנים שוב ושוב, כשבראש המחשבה שהולכת איתי מאז שהכרתי אותך – זה הטוב הטהור הזה שמדברים עליו. המזוקק. ללא מניירות ואינטרסים. זה לב. אהבת חינם. זה שי. זה אתה. נתת לעולם את כל מה שהיה לך. את הזמן שלך, את העוצמות שלך, את החיבוק, התמיכה, את הכסף שעבדת בשבילו כל כך קשה בלילות ארוכים ללא שינה. ועתה נתת גם את חייך למען המדינה. למען עם ישראל. אין יותר מזה שי. אין, ילד מופלא. נתת את הכל. את כל מה שיכולת. ואני בוכה עליך. עברה כבר יותר מיממה מאז התבשרנו אני וחבריך והמורים ב אורט חולון על נפילתך בעזה. אתמול קברנו אותך ואף עין לא נותרה יבשה, ואף לב לא נותר שלם. כולנו נסדקנו וצולקנו מאובדנך. אבל בעיקר מהאהבה העצומה למי שאתה. למי שהיית עבור כל אחד ואחת מאיתנו. ובשעות האלה, מאז הבשורה ועד הגעת ההודעה הרשמית, אני נכנס שוב ושוב לוואטספ ומנסה לבדוק האם התחברת. האם זה נכון. האם זו הודעה כוזבת, ועוד רגע תכתוב לי שאתה בסדר. זה לא קרה. ובוואטסאפ חקוקות עשרות הודעות שלך. קוליות וכתובות. ואני קורא אותן. ושוב. ושוב. ונזכר. ומחייך ובוכה. כאיש חינוך זכיתי להיות לצידך. וכאדם זכיתי באהבה שלך. אני מבטיח שייקה יקר, שמעתה והלאה גם אתה תונצח וסיפורך יסופר במערך שיעורי החינוך שלי. ולא רק. כי איפה שלא אהיה, אזכיר אותך. את מה שהיית והלב שפעם בך. תודה שנתת לי כל כך הרבה נחת בכל דבר ודבר שעשית ותרמת וחיממת לבבות מקטנים ועד גדולים. היית עבורי מקור של אנרגיה, אור נגוהות של עוצמה והתמדה של נתינה בלתי נגמרת. ללא תמורה. גם במותך שייקה יקר אני מרגיש את העוצמה הזו שבך. היא אף מתעצמת. ילד מתוק ואהוב. סליחה אם לא תמיד הצלחתי להיות עבורך, סליחה אם פגעתי בך. אתה יודע שכמחנך, לפעמים, הייתי חייב חמוד שלי. ואתה תמיד הבנת, וקיבלת שיש גבול לכל תעלול ויש מחיר לכל טעות. גם לאחר סיום הלימודים שלחת תמיד תמונות, באת להגיד לי מזל טוב עם אריאלה, שיתפת בביקור שלך אצל אביבה שורדת השואה ושלחת את אחד הרגעים המרגשים של חייך הקצרים מדי – סוף מסע כומתה כשהסגולה בידך. אוהב אותך ילד מדהים שכמותך. אני כותב ובוכה ועדיין לא מאמין שאתה כבר לא תהיה. השארת פה חותם שלא ימחה לעולם. אוהב אותך ומודה על היום שהחיים הפגישו בינינו. יניב, מחנך יב8."

גלבוע כהן, מנהל חטיבה עליונה: "את שי ארווס, חניכו של המחנך יניב חלמר, הכרתי בספטמבר 2019, וזה אל תוך שנת הקורונה. ידעתי על שי כי יניב תמיד דיבר על נתינה וששי ארווס הוא מלאך משמיים. ואז שמעתי שתלמידת כיתתי, גלי סעדיה, מתנדבת אצל ניצולת שואה, ומי מלווה אותה? שי ארווס. ואז החלה הקורונה, והתחלנו ללמד מרחוק, בזום, דבר לא מובן, ועד היום יש לי בהודעה התכתבות שלי עם שי, הבטחתי לדאוג לו לספר באזרחות כדי שיוכל להתמודד עם הבחינה הקרבה, וסימסתי לו, ומה שי עונה לי? ככה: "אני יוכל בסביבות ארבע ורבע לבוא לקחת כי אני פשוט בהתנדבות עד ארבע". אתם מבינים? הילד בהתנדבות! תמיד פיזר טוב. ויום אחד שי פונה אליי, מתוך בגרות ואחריות, שלא יוכל להגיע לבחינה, וכיצד הוא מסביר ומתרץ? כך: "… אני הייתי בגיבוש היום וכבר שלושה ימים חולה והלכתי לגיבוש חולה ולא היה לי זמן להתכונן כמו שצריך…". איזה ילד מדהים! ואז הגיעה הבשורה, בלילה יניב כותב לי שייתכן ושי נהרג ברצועה ואין אישור ודאי ושצריך להתכונן לרע מכל. אי אפשר להתכונן לזה, אפשר רק לכאוב. אז כאבנו, והגענו לכבד בלוויה ועד היום אני והמורים מזכירים את שי, את הצוואה שלו ובכל מקום נמשיך כך. כי אנשים כמו שי צריך שיהיו והרבה, בזכותם החברה הישראלית תהיה לחברת מופת. יהי זיכרו ברוך."

צוות ביה"ס: "כששי היה בכיתה י"א, הוא נבחר לנבחרת הכוכבים של רשת אורט, על פעילותו בפרויקט "מחוברים" למען ניצולי השואה. הוא ליווה את אביבה בן-יקר, ניצולת השואה תקופה ארוכה וניהל איתה קשר הדוק ומרגש. שי יזם ופעל ללא לאות למען החברה, הקהילה והומלץ לזכייה על ידי הקרן לרווחת ניצולי השואה והנהלת בית הספר. שי היה גאוות ביה"ס, זה שמביא איתו טוב איתו לכל מקום שאליו הוא מגיע. אבל שי לא רק היה כוכב, הוא גם התפרסם בכישרון האפיה שלו והיה מתנדב פעיל מאוד בתנועת "אחריי!" בעיר להכנה לצה"ל".

החלום של שי היה להתגייס לקרבי והוא הגשים אותו כשהתגייס לגבעתי בשנת 2021, ושירת בפלחו"ד. בהמשך נשלח לקורס חובשים קרביים וחזר לגדוד. במהלך השירות הוענקו לשי שתי תעודות הצטיינות. ב-7.10 שי הוקפץ יחד עם חבריו לזירת הלחימה. הם נלחמו בכפר עזה לטהר את הקיבוץ והצילו משם 102 אזרחים. בתמרון הקרקעי הם נלחמו בצפון רצועת עזה וחיסלו מאות מחבלים. שי נפל בצפון רצועת עזה באסון הנמר עם 11 מחבריו לקרב.