סרן במיל' עמית לוי ז"ל

עמית הוא בעלה של רחל חן לוי, מורה באורט צור ברק.

עמית נולד וגדל בעיר אשקלון, בה עדיין מתגוררים הוריו ואחיו. יחד עם אשתו, חן וארבעת ילדיו התגורר בקיבוץ שומריה שבנגב. עמית היה אדם מדהים, בולט בכל תחומי החיים, שהתייחס ברצינות רבה לכל דבר שעשה והקפיד על עשיה ערכית ומקצועית. אדם שבמעשיו השפיע על הרבה מעגלים והצטיין בכל דבר שעשה, וזכה משום כך לאהבה והערכה מסובביו. משפחתו הייתה אצלו לפני הכל – הוא היה אב מסור לארבעה ילדים, שידע להנות ולצחוק איתם ובן זוג אוהב לרעייתו, חן. עמית היה מהנדס מכונות מקצועי ורציני, והשקיע בעבודתו בתעשיות הביטחוניות. התמיד בלימוד תורה ועבד על זה קשה. כמפקד, הצטיין בדאגה לחייליו, מילא אותם במוטיבציה, ותמיד דחף להשתדרג בציוד ובמקצועיות.

עמית הקדיש את פועלו למען עם ישראל ונפל בנר ראשון של חנוכה, חג המסמל גבורה. חברתינו, רעייתו חן, הספידה אותו: "הגעתי לרגע הזה שכל כך פחדתי ממנו כל החיים שלי. תמיד ידעתי עם מי אני חיה. היית הכי שלי והכי איתי, הכי מדהים והכי מסור. היית כל כך אוהב, אמיתי, מחובר לנצח. הכי חזק היית, הכוח שלי. רצינו לגדול יחד, לבנות בית, להזדקן, היו לנו מלא חלומות. אני פשוט רוצה אותך איתי, איתנו. למרות הקושי הגדול כל כך ברור שזה התפקיד שלך עכשיו, התגאית בזה".

לאורך שירותו הצבאי, התגלו בעמית יכולות פיקוד ומנהיגות מרשימות, בגינן יצא לקורס קצינים ושימש כמפקד צוות בסיירת. מפרוץ המלחמה, עמית הוביל את חייליו בשלושה סבבים ארוכים של לחימה מורכבת, הן בעזה והן בגבול הצפון. עמית בחר להמשיך בדרך השליחות, המנהיגות וההובלה, על פי הערכים שעליהם גדל והתחנך מבית. כשסיימת את המסלול, וכל החיילים קיבלו את הסיכה אתה ניגשת אליי ונתת לי את הסיכה. אמרת לי, 'אנחנו זחלנו ועשינו ניווטים, אבל את לא ישנת בלילות, ואת הלכת איתנו בניווטים, והיית איתנו בכל רגע'. אוהבת אותך בן יקר, נוח בשלום".סרן במילואים עמית לוי, בן 35 משומריה, מפקד צוות בגדוד סיור 6551, עוצבת חצי האש, נפל אתמול מירי מחבלים באזור מסדרון נצרים במהלך פעילות של אוגדה 99 ברצועת עזה.עמית הוא באמת בחור שממש עזב את הכול בשביל עם ישראל. מה שהיה לו חשוב תמיד הוא גם לשאול אותנו מה קורה איתנו. הוא חזר לפקד על הצוות שלו". איתי הוסיף: "זה ממש לא רגיל שקצין יהיה המנהיג של הצוות האישי שלו. המיוחדות של עמית היא שהוא עשה הכול בענווה, כך שהצוות שלו קיבל אותו ורצה שעמית יהיה המנהיג שלו".

אלמנתו של עמית ז"ל, חן, עלתה לספוד לו: "הגעתי לרגע הזה שכל כך פחדתי ממנו כל החיים שלי. תמיד ידעתי עם מי אני חיה. היית הכי שלי והכי איתי, הכי מדהים והכי מסור. היית כל כך אוהב, אמיתי, מחובר לנצח. הכי חזק היית, הכוח שלי. רצינו לגדול יחד, לבנות בית, להזדקן, היו לנו מלא חלומות. אני פשוט רוצה אותך איתי, איתנו. למרות הקושי הגדול כל כך ברור שזה התפקיד שלך עכשיו, התגאית בזה".