רס"ן במיל' נצר שמחי ז"ל

נצר הוא בנם של שחר ואילן שמחי, מנהל אורט אלון נוף הגליל.

נצר, אח לאדווה, גדל והתחנך ביישוב הקהילתי מסד שבגליל התחתון. למד בבית ספר יסודי באזור ובבית הספר התיכון חקלאי כדורי, הסמוך לכפר תבור. נצר היה תלמיד מצטיין, נער חכם, כריזמטי, שקט, יפה וצנוע. סקרן, חכם, בעל כישורי חשיבה מהירה, כישרון מתמטי, ויכולת הבנה גבוהה. מטבעו היה בעשייה מתמדת מתוך תבונה ועיקשות, שאף ליעדים חדשים, הגדיר מטרות ברורות והגשים אותן. הוא בורך בעיניים טובות, במבט חודר שאינו מצריך מילים ובחיוך כובש, נער פשוט ואותנטי, רגוע וחם, צנוע ועניו עם נשמה טהורה ושמחת חיים. מגיל צעיר אהד את "מכבי תל אביב" בכדורגל. בגיל שתים-עשרה קיבל במתנה מינוי למשחקי הקבוצה ומאז מדי שבת נסע באוטובוס מיישובו לאצטדיון "בלומפילד" בתל אביב. נצר אהב מאוד מוזיקה, ניגן בגיטרה ושר. בשעות הפנאי בילה עם חבריו הרבים, שליוו אותו לאורך כל חייו. כעמוד התווך בחבורה השפיע לטובה על כל אחד. הוא שימש עבורם אוזן קשבת, ידע לתת עצה טובה מעומק הלב והרגיע. לצד הרצינות שלו ידע גם להיות קליל ומצחיק, בשנינות רבה ועם חוש הומור מפותח. נצר אהב את המדינה ואת אנשיה, האמין באנשים ונהג לומר ש״כל אדם בצבע״, וכמו קשת בענן המורכבת מצבעים שונים המתחברים בהרמוניה, כך גם החברה הישראלית צריכה לחיות – לטשטש את הגבולות ואת מה שמפלג בין האנשים ולהדגיש את הדברים המאחדים היוצרים חברה טובה וסולידרית.

בתום השירות הצבאי יצא לטייל בדרום אמריקה עם חמישה-עשר חברי הילדות הטובים. עם שובו שכר דירה בתל אביב ונהנה מחיי העיר הגדולה, ממסיבות וממפגשים עם חברים. יחד עם בת זוגתו קורל, חלם להקים עם משפחתו ומכון טיפולי לבני נוער בסיכון שבו יקבלו סיוע באמצעות ספורט, מוזיקה ואומנות. הוא החל ללמוד מקצוע טיפולי. נצר וקורל נישאו באוגוסט 2023 וב-7.10 הם היו בירח דבש בתאילנד. כששמעו את החדשות, נצר החליט לחזור מיד לארץ ולהתגייס לשירות מילואים.

באורט התקבלה הבשורה בצער רב ובכאב עמוק. תימורה שירי, סמנכ”ל וראש מנהל חינוך ותפעול ברשת בישרה לחברים בהנהגת הרשת את הבשורה המרה: “בוקר קשה מאוד, הותר לפרסום כי רס”ן במילואים נצר שמחי נהרג בקרבות בדרום הרצועה. קשה לי לכתוב… אביו של נצר שמחי ז”ל הוא אילן שמחי מנהל אורט אלון נוף הגליל. אין מלים לתאר את הכאב ואף יותר מכך. הלב מדמם. אילן יקר, משתתפים בצערך הרב”.

נצר עבר בהצלחה כמה גיבושים ליחידות מובחרות, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. במהלך שירותו עבר קורס מפקדי טנקים ויצא לקורס קצינים, ובסופו התמנה למפקד מחלקה. כמפקד מסור הפגין רגישות לצרכים של חייליו. הודות ליכולת הפיקודית וליכולת הבין-אישית שלו זכה באמונם ואהבתם. נצר לחם במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה בקיץ 2014. לאחר השחרור מצה"ל התייצב כשנקרא למילואים ועשה זאת באהבה ובתחושת אחווה עם חבריו החיילים. בבוקר ה-7.10 נצר קיבל צו 8 למילואים וללא שהות החליט לסיים את החופשה בתאילנד עם אשתו קורל, שהחלה רק שלושה ימים קודם לכן, ולחזור כדי להגן על הארץ לצד חבריו לנשק. מייד לאחר הנחיתה בארץ, התגייס לשירות מילואים בגדוד 87 של חטיבת המילואים "המחץ" בחיל השריון בתפקיד סגן מפקד פלוגה. לאחר מכן הועבר לתפקיד קצין מבצעים (קמב"ץ). גדודו הצטרף לתמרון הקרקעי ברצועת עזה ובאמצע ינואר 2024, אחרי שכמה מפקדים נפצעו, נקרא לפקד על הפלוגה. יום לפני יציאת הפלוגה מעזה, במהלך משימה הקשורה למנהרות חמאס באזור מחנה הפליטים א-שאטי הסמוך לעיר עזה, התפתח קרב והטנק שלפניו נפגע. באומץ לב ותושייה נחלץ נצר לסייע ללוחמי הטנק ולחפות עליהם תחת אש. בתוך כך ספג הטנק שלו פגיעה ישירה מטיל נגד טנקים, ונצר הגן בגופו על שאר חברי הצוות בטנק והציל את חייהם. הוא נפצע קשה מאוד ומת לאחר זמן קצר מפצעיו. הוא נקבר עם דגל מכבי.