סנ"צ מיכאל רייצין ז"ל

מיכאל, קצין מצטיין במשטרת ישראל, מתנדב באיחוד הצלה, נשוי ואב לשני ילדים, בן יחיד לאמו ולנטינה, המתגוררת בשדרות. מיכאל היה לוחם אמיתי – לא רק נגד הפשיעה בדרום, אלא גם מול מציאות מורכבת, בה הקדיש את חייו למען ביטחון אזרחי ישראל. במשך 25 שנים שירת במשטרת ישראל, הוביל מבצעים משמעותיים, חשף מעבדות סמים מסוכנות, והיה חלק בלתי נפרד ממאבק המדינה נגד גורמי פשיעה וטרור.

ב-7 באוקטובר 2023, היה רייצין בקו החזית, נחשף לזוועות הפיגוע וללחימה בדרום. כמו רבים מכוחות הביטחון, הוא נשא עימו את המראות הקשים, אלו שלא מרפים גם חודשים אחרי. בינואר 2025, יצא לחופשת פרישה. אך המלחמה הפנימית, זו שאינה נראית לעין, הייתה קשה יותר מכל מבצע שבו השתתף. חבריו מספרים על אדם מסור, מנהיג אמיתי, שתמיד היה שם עבור האחרים – אך כנראה נותר לבדו עם המאבק האישי שלו.

מאז ה-7 באוקטובר, דווח על עלייה מדאיגה במקרי התאבדות בקרב כוחות הביטחון, במיוחד בקרב לוחמים ואנשי משטרה שהיו הראשונים לרוץ אל תוך הסכנה. המספרים מצביעים על עשרות מקרים של מצוקה נפשית קשה, על חיילים ושוטרים שמתקשים לשאת את המראות, ועל אנשי ביטחון שממשיכים להילחם – הפעם לא בשדה הקרב, אלא בתוך עצמם. אלו שנפצעו בגוף מקבלים טיפול מידי, אך אלו שנפגעו בנפש לא תמיד נראים לעין. מדינת ישראל מחויבת לכל מי שהגן עליה, גם כשפצעי הקרב אינם מדממים כלפי חוץ.

אפרת יעקובי, דיקאנית הסטודנטים: "מיכאל היקר והמיוחד, הצנוע בעל מאור הפנים שתמיד עזר לכולם בשעת הצורך. מאז לכתך בטרם עת אנו שומעים עליך סיפורים מחבריך לכיתה, מהמרצים שלך מהמשפחה שלך ומחברי הקהילה שלך. נלחמת על ביתך בחולית בשביעי באוקטובר, נלחמת לצד חבריך ואיבדת רבים מהם כמו גם אחים לנשק. מיכאל, מספרים עליך שהתנדבת ללא סוף בקהילה שלך ומחוצה לה והכל בצניעות בשקט. הגעת להישגים מרשימים בקריירה המשטרתית שלך, גידלת משפחה לתפארת והיית קצין מצטיין, סטודנט מצויין, מחוייב ומחוייך. לא פעם ולא פעמיים הצלחת "להרים" את חבריך לכיתה, לדחוף אותם קדימה והניע אותם לפעולה. הבן שלך שספד לך אמר שאתה איש של מעשים לא של מילים, וניכר שמעשיך השפיעו על כל כך הרבה אנשים. מיכאל היקר היתה לנו זכות להכיר אותך, כואבים על ההכרות הקצרה שנקטעה בטרם עת. נוח על משכבך בשלום."

רפ"ק רייצין החל את שירותו במשטרת ישראל כ-25 שנים לפני פטירתו, ובמהלך הקריירה שלו מילא תפקידים משמעותיים במאבק בפשיעה בדרום הארץ. מיכאל, קצין מצטיין, מונה בשנת 2021 למפקד היחידה לפשעים (יל"פ) בתחנת אשקלון, שם הוביל את היחידה להישגים מרשימים, ביניהם הגשת למעלה מ-100 כתבי אישום וחשיפת מעל 20 מעבדות לגידול סמים מסוכנים. מיכאל שהיה מתנדב בשירות הצלה, היה ב-7.10, בקו החזית, נחשף לזוועות האירוע וללחימה בדרום. כמו רבים מכוחות הביטחון, הוא נשא עימו את המראות הקשים, אלו שלא מרפים גם חודשים אחרי. לאחר שוידא שבני משפחתו חזר לתחנת רהט ב-8.10. למרות שנפצע פיזית ונפשית, לרגע לא עצר ועבד לילות כימים ואף ניהל מבצעים לתפיסת מחבלים וחוליות טרור.

בחודש יולי יצא לחופשת מחלה והמשיך לקבל טיפול במטרה לנסות להתגבר על הקושי הנפשי וההתמודדות עם הפוסט טראומה שחווה. מיכאל קיבל החלטה לא להמשיך בשירותו במשטרה ולאחר קיום ועדה בעיניינו הוחלט לאשר לו לפרוש לפנסיה. בתאריך ה-1.2 מיכאל החל את חופשת הפרישה והיה אמור לפרוש מהמשטרה ב-1.4, אך המלחמה הפנימית, זו שאינה נראית לעין, הייתה קשה יותר מכל מבצע שבו השתתף. ב-12.2.2025 נמצא ללא רוח חיים ליד ביתו ביישוב חולית, ע"י רבש"ץ היישוב, כשהוא ירוי בראשו ונשקו הפרטי לצידו. חבריו מספרים על אדם מסור, מנהיג אמיתי, שתמיד היה שם עבור האחרים – אך כנראה נותר לבדו עם המאבק האישי שלו.