רס"ר במיל' מאור גרשוני ז"ל

מאור בוגר מגמת התיאטרון בביה"ס, כשמו כן הוא, היה מאיר פנים. נער איכותי, מלח הארץ ,חברותי, מוקף בחבריו ונערץ על ידי כולם. מלא חוש הומור, שמחת חיים ובעל לב רחב. למאור היה מעגל חברים רחב והוא היה אהוב על כולם. הוא היה פעיל דומיננטי בסניף תנועת הצופים "שחר" בישוב. מאור אהב טבע, ים וחברים, את מכבי חיפה ובמיוחד כדורגל חופים ברזילאי. הוא התחרה בענף ונסע עד לברזיל כדי לשחק על החוף שם. מאור היה בעל רוח התנדבות ענקית, הראשון שיקפוץ לעזור, להציע כתף לחבר עם שימחה גדולה וחיוך מאושר. גם ללא מילים מאור ידע לזהות אנשים, ידע לגעת בכל אחד ואחת בדרך המיוחדת שלו ובאנרגיה שאיפיינה רק אותו, מוקף בעשרות חברים ובבת זוגו, ספיר, ותמיד בעשייה ורצון לצבור חוויות ולחיות את הרגע. מאור לא נח לרגע.

איילת קדוש, מזכירת ביה"ס: "מאור היה מסוג התלמידים שמשאירים חותם. הוא לא היה רק תלמיד, הוא היה מנהיג—בשקט, בצניעות, מתוך אכפתיות אמיתית לכל מי שסביבו. ערכי עד עמקי נשמתו, תמיד לקח אחריות, תמיד דאג לאחרים. בצופים הוא היה דמות מרכזית, אבל גם בבית הספר היה ברור שהוא שם בשביל כולם—לתמוך, לעזור, להרים כשצריך. לא היה תלמיד אחד שלא הכיר ואהב אותו. מאור עשה טוב לכולם, ותמיד מתוך אהבה. החיוך, הנתינה, הרצון להפוך את העולם למקום קצת טוב יותר—זה מה שהגדיר אותו. והאור הזה, שהפיץ כל כך הרבה בחייו, ממשיך ללוות אותנו גם עכשיו."

מאור היה מפקד לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 8173. בתחילת המלחמה הוצב בצפון, אבל ביקש להיכנס לעזה כשיתאפשר. הוא רצה להיות חלק מהלחימה ולהחזיר את החטופים. כשהגיעה ההזדמנות וחיפשו מפקד כלי לגזרה הדרומית – מאור לא היסס. כעבור יומיים כבר היה בתוך עזה. הפעולה המבצעית הראשונה בה השתתף מאור הוכתרה כהצלחה, אבל בזמן ההתארגנות לפעולה השנייה בסג'אעיה הרכב שלו ספג נ"ט והוא נהרג במקום.