סמל ינון נוריאל ואנה ז"ל

משפחתו של ינון מבית לחם הגלילית והיא משפחה מוכרת בקהילה בעמק יזרעאל. ינון, בן הזקונים מבין שישה אחים ואחיות, גדל והתחנך בישוב קריית טבעון. ילד מיוחד ויפה עם עולם פנימי עשיר ולב טוב. נער חביב, צנוע, מנומס, נעים הליכות, שכיבד את הוריו ואת כל מכריו. בתיכון למד במגמת טכנולוגי מואץ, ובלט כתלמיד חכם, יצירתי, מוכשר מאוד, ודומיננטי.

ינון היה חבר טוב ומכיל, חלק מחבורה מאוד איכותית ומגובשת. הוא היה פעיל בקן תנועת הנוער העובד והלומד טבעון, אהב חתולים והיה אוטודידקט שלמד לנגן וניגן על גיטרה בס. עם מבט מלא רוך, חיוך מאיר על פניו והומור מעודן, השרה סביבו אוירה נעימה והיה זה שמחבר את כולם. במסיבת הסיום קיבל מהצוות החינוכי את התואר המרגש של התלמיד שעשה את השינוי הכי משמעותי. לאחר גיוסו לצה"ל, דאג לבקר בביה"ס אחת לשבועיים ושמר על קשר חם עם המחנכת שלו. 

לינון היו תכניות לעתיד והוא חלם להצליח. בסוף התיכון בחר להמשיך במכללה ללימודי הנדסאים במסלול עתודה במכללת אורט קרית ביאליק.  

רוית היימס, המחנכת של ינון: "ינון היה ילד זהב, ערכי, מנומס. חבר מאד טוב, מאד מכיל ולא שיפוטי. הנער הכי נעים שיש. תמיד עם חיוך ועם חוש הומור ברמה גבוהה. היה במגמת טכנולוגי מואץ, היה נער מאד חכם, יצירתי במגמה ומאד מוכשר. המשיך ל- יג ולמד במכללה. התחלתי לחנך אותו בתחילת כיתה י'. הוא החליט לא לוותר לעצמו ולהשקיע בלימודים. בסוף כיתה יב' הוא קיבל תעודת הערכה על זה שהוא התלמיד שעשה את השינוי הכי גדול בכל השכבה. הכל בצניעות ובחיוך. הסיוט הזה, עדיין לא נקלט. אבידה נוראית."

טל רייס, מנהלת חטיבת הביניים: "אני זוכרת אותך. מתוק, נבון, נחבא אל הכלים. בכיתה ז' היית אחד הילדים הקטנים ביותר בשכבה. לימדתי אותך אנגלית. לא אהבת להשתתף אבל כשנתבקשת להשיב היית עונה באנגלית רהוטה שהצביעה על כשרונך לשפה ועל חוכמתך הרבה. אני זוכרת שהייתי מתבוננת בך. מנסה להבין מה מתרחש בתוך הנפש שלך. אהבת את הלבד שלך והיה בך נועם ושקט עוצמתי. גידלת שיער שהסתיר את כל תוי הפנים המתוקות שלך. כשוחחתי איתך היית משפיל מבט, מבטיח שוב ושוב שתעשה מאמץ ותשלים את כל משימות ההגשה. היית יושב ומצייר ילד מוכשר. היתה בך עצבות. היה בך קסם. התרגשתי לראותך בטקס סיום י"ב מקבל הצטיינות על הבמה. מנגן. היה בך יופי. היה בך רוך. את גבורתך גיליתי מאוחר מדי. היום. כשאתה כבר אינך."