יוסף (יוסי) הרשקוביץ' ז"ל היה מנהל ביה"ס אורט פלך בנים בירושלים.
יוסי נולד בירושלים, הילד השלישי מתוך שישה אחים. כבר מגיל קטן היה מיוחד, ילד שלא יודע לריב, אהוב על כולם ובעיקר מכבד את הוריו ואת סביבתו. כשגדל הוא בחר להדריך בתנועת בני עקיבא בסניף שרחוק מביתו וכך כל שבת צעד 8 ק״מ כדי להדריך את החניכים שהיו כל כך חשובים לו. לימים הפך לאצן מרתונים. מגיל צעיר למד לנגן בכינור. הוא אהב מוזיקה, הלחין וניגן בכינור שהפך חלק בלתי נפרד ממנו, אותו נהג לקחת לכל מקום אפשרי ולשמח אנשים בנגינתו ובשירתו שבקעו ממעמקי נשמתו והביאו שמחה ורוגע לסובבים אותו. הוא נישא להדס ויחד נולדו להם חמישה ילדים: בארי, הלל, טל, שירה ונטע. יוסי בחר לעסוק בחינוך ועד מהרה בלט כאיש חינוך ממעלה הראשונה וטיפס מעלה לאט ובטוח עד שהגיע לנהול בית הספר אורט פלך בנים.
יוסי היה איש חינוך נערץ ומעורר השראה, איש של מעט דיבורים והמון מעשים. איש חסד בעל לב רחב. מעבר לפועלו החינוכי, הוא התנדב בעמותת "מחוברים פלוס", המסייעת לחולי סרטן. יוסי היה איש מלא אמונה ואהבת הארץ, מחובר אל נופיה ואל עם ישראל. הוא הרבה בטיולים עם משפחתו ותלמידיו לרוחבה ולאורכה של הארץ, קידם יוזמות קהילתיות וחברתיות והטיף לאחדות ולהימנעות מלשון הרע.
יוסי היה ממקימי בית הספר, איש חינוך משכמו ומעלה, שנגע בחיים של אלפי תלמידים. היתה לו יכולת מיוחדת לדבר אל תלמידיו בגובה העיניים, לזהות את הנקודה שמתוכה צריך לפתוח דף ולעלות על פסים של הצלחה, לקחת נפש אבודה ולסלול לה דרך. בעל יכולת מופלאה ונדירה בהבנת הצרכים והחוזקות. איש של אנשים שידע לרתום אחריו אחרים. מאות תלמידים ואנשי חינוך הרגישו שהוא שותף ומחנך שלהם למרות שהיה מנהל, הורים של תלמידים הרגישו שהוא נמצא שם בשבילם. בראיון שנערך עימו במגזין mynet ירושלים באוגוסט 2022, עם כניסתו לתפקיד ניהול בית הספר של אורט, סיפר על אחד מהרגעים המרגשים בקריירת החינוך שלו כמורה, שנדמה שמקפל לתוכו את סיפור שליחותו החינוכית: “תלמיד שעשינו בשבילו המון והצלחנו להביא אותו למקום טוב הסתבך בקטטה בקניון עם המאבטח. אחד התלמידים הזעיק אותי והגעתי בדיוק כשהגיע קצין משטרה לאזוק ולעצור אותו. הבנתי שאם הוא יוצא בניידת כל ההשקעה תרד לטמיון. ניגשתי אל השוטר והתחננתי. השוטר השתכנע ונתן לי לטפל חינוכית ומשמעתית בתלמיד. התלמיד קיבל שיעור חינוכי והמשיך ללכת בדרך הישר, סיים תעודת בגרות בהצטיינות ושירת לאחר מכן ביחידה מובחרת”.
במסר אחרון ומרגש ששלח מעזה לתלמידיו הוא אמר: “אני קודם כל רוצה להגיד שאני מתגעגע לכולכם, מקווה לראות אתכם בעזרת השם בקרוב. עם ישראל יישאר מאוחד כמו שהוא עכשיו, יש אגרוף ברזל גדול. אני מבקש בקשה אישית – לא להגיד לשון הרע על עם ישראל. לא לחזור על מה שהיה לפני, כלום. אין שמאלנים, אין ימנים, אין חרדים, יש יהודים”.
בערב שבת 10.11.2023 התבשרה משפחת אורט ישראל על נפילתו של יוסי הרשקוביץ’ הי”ד, מנהל אורט פלך ספניאן בנים בירושלים, בקרבות הלחימה בעזה. במטה אורט ובבתי הספר ברשת, התקבלה הידיעה בהלם ובכאב עצום.
צביקה פלג, מנכ”ל רשת אורט לשעבר, שיתף אז: "קיבלתי בזעזוע וכאב עמוק את ההודעה על נפילתו של יוסי בקרב בעזה. יוסי היה מנהל אהוב, איש חינוך ראשון במעלה, איש של אנשים ותלמידים מלא באהבת אדם ונתינה, שראה לנגד עיניו את הדרך לעשיית הטוב וליצירת עולם מואר ומתוקן יותר. נפילתו של יוסי במלחמת האור בחושך שאין צודקת ממנה, היא סמל לאדם והמחנך יוצא הדופן שהיה. ליבנו עם המשפחה עם צוות עובדי בית הספר והתלמידים. משפחת אורט תזכור את יוסי ותמשיך להטמיע את ערכיו אמונתו, ותפעל להשלים ולהעצים את מפעל חייו החינוכי. יהי זכרו ברוך.”
תימורה שירי, סמנכ”ל וראש מנהל חינוך ותפעול, נפרדה בכאב: “יוסי אהוב, מילותך הראשונות כשנבחרת לנהל היו ששאיפתך היא – להוסיף רק טוב למען תיקון עולם וכך תמיד פעלת כאדם, כמחנך, כמנהיג מאיר עיניים ורגיש לצרכים הפרט והחברה. ליבנו אתכם – משפחת הרשקוביץ, קהילת אורט פלך בנים”.
שלום וייל, מייסד בית הספר וחברו הקרוב של יוסי, שיתף: “הוא היה איש חינוך בצורה שלא תאמן. קשוח מבחוץ וכולו לב מבפנים. הוא היה שותף אמת, חבר נפש שלמדתי ממנו המון. יוסי היה איש של מעט דיבורים והמון מעשים. זה לא דבר אופייני למנהל בית ספר ואיש חינוך בדרך כלל בתמהיל הוא הפוך. המבט והעיניים שלו והריצה המהירה, בסוף הסיפור הוא דוגמה אישית ערכית".
יוסי התגייס ושירת בסיירת צנחנים וכשסיים שירת במילואים. בשבת השחורה יוסי הוקפץ למילואים אל גדוד 697 בחטיבה 551 (עוצבת חצי האש) והיה חלק מכוח שנפל בעת פעילות מנהרות מבצעית בעזה. ביום ה-34 למלחמה נפל בצפון רצועת עזה מפיצוץ מטען חבלה, שפגע בו ובשלושה מחבריו, אחד מהם קצין, בשעה שיצאו לבדוק פיר מנהרה שהתגלה ליד מסגד והתברר כממולכד.
בהלוויתו של יוסי השתתפו אלפים. לצד המשפחה צעדו והספידו את עשייתו ומורשתו של האדם המיוחד שהיה: תלמידים, אנשי חינוך, קולגות, אנשי צבא וביטחון, חברי מטה אורט, חברי כנסת, ושרי ממשלה. כולם התקבצו סביבו לחבק אותו ואת בני משפחתו, בדרכו האחרונה.
ההספדים שפלחו את הלב, ייצגו את הקשת המגוונת של האנשים שקיבץ סביבו ונגע בהם בחייו וגם במותו. האב יעקב, שהספיד את היהלום שבכתר; המפקד, שהספיד את הטוב שבטובים; הבן, שהספיד את האב הטוב בעולם; הבנות שסיפרו על אבא מיוחד במינו; החבר שדיבר על חבר אמת בעל לב זהב; השותף לעשייה החינוכית, שסיפר על קשר בגובה העיניים עם תלמידיו אותם כיוון לגובה השמיים. כל אחד ואחת מהם משלב את חלומו של יוסי לאחדות ולאהבת חינם, כחלק מצוואה שהשאיר אחריו עבורנו.
"השאלה היא לא מה מגיע לי, אלא איך אני בכל רגע יכול לתת יותר"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.
3 memories were published
זה שאתה לא כאן איתנו עדיין לא מתעכל אצלי ולא נראה לי מציאותי. פחדתי שהזיכרונות שלי ממך ישכחו אבל לאחרונה הבנתי שההשפעה והערכים שאתה הנחלת בי לעולם לא יישכחו ויישארו אצלי בלב...
אני זוכר אותך ולא אשכח. אני רואה את החיוך שלך ושומע את הקול שלך מכוון אותי.
כמה אור הבאת לעולם, אור שרק אתה יכול להביא, אור שמיוחד רק לך, ובא לידי ביטוי בדרך שבה התייחסת לאנשים, בדרך שבה אהבת ללא תנאי, בדרך שבה נתת מעצמך הכול בשביל אחרים...