רס"ן דביר פימה ז"ל

דביר התחנך בבית שאן, למד באורט אמירים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. מגיל 12 היה חניך בתנועת הנוער הצופים. נער שקט וטוב לב, בעל יושרה וערכים, שבצד שאיפתו להצלחה ולמצוינות ניחן ברוח התנדבות וברצון לסייע לזולת ולתרום לחברה. רגיש וקשוח בעת ובעונה אחת, דעתן, אסרטיבי ומכוון מטרה. בעל הומור ייחודי וחיוך שלא יורד מהפנים. בתקופת התיכון התנדב בבית החולים הסיעודי שבעירו – פעילות שזיכתה אותו בתעודת הוקרה. הוא התמחה בריצה למרחקים ארוכים ואף השתתף כמה פעמים במרתון תל אביב. היה אוהד מושבע של קבוצת מכבי חיפה בכדורגל, נהג ללכת למשחקיה באדיקות ושמר לה אמונים כל חייו. דביר, שהיה קשור מאוד לבני משפחתו, קיבל השראה מאביו, שהיה איש צבא והשפיע עליו עמוקות. לקראת הצבא יצא לאימוני ריצה והצטרף לתנועת ההכנה לצבא אחריי! המאמצים נשאו פרי ודביר הפך לקצין קרבי מוערך בחיל השריון, בעל קריירה צבאית מפוארת, בתפקידי מפתח. במהלך השירות הכיר את אופק והם נישאו. כשנולד בנם, הוא הפך לאבא מעורב ומשמעותי בגידולו. הוא יצא ללימודי מינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, אותם סיים בהצטיינות. דביר היה אוהב אדם ברמה העמוקה ביותר של הביטוי, ידע להראות לאחרים את הדרך ושמח לקחת חסות על הזקוקים להכוונה ולסיוע, ולהיות חלק מחייהם. לאחר שחרורו החל לעבוד בהוסטל עם נערים שהוצאו מהבית בצו בית משפט. בנוסף, השתתף במיזם לעידוד גיוס בני נוער לשירות משמעותי בביה"ס, והגיע בקביעות לפאנל הבוגרים להכנה לצה"ל בביה"ס, שבו סיפר לתלמידים על הדרך שעבר ועל הערכים שהקפיד להנחיל לחייליו – נתינה ואהבת המולדת.

חגית עמר, המחנכת של דביר: "היתה לי הזכות לחנך את דביר בתיכון. דביר למד בכיתה המדעית כיתת מצויינות והתמחה במקצועות כימיה וביולוגיה. השקיע בלימודים וגילה עניין וסקרנות. דביר תלמיד ערכי , מנומס וטוב לב. מכבד כל אדם באשר הוא אדם. היה אהוב על כל תלמידי הכיתה. עם ניצוץ בעיניים. שאף תמיד להצטיין בכל. היה הראשון להתנדב לכל משימה. היה לי ברור שכאשר הוא יתגייס לצבא יהיה קצין. בגאווה רבה עקבתי אחר התקדמותו בצבא. קצין מצטיין מפקד אהוב על כל פקודיו. בכל הזדמנות שהתבקש להגיע לבית הספר ולעודד את התלמידים לשירות משמעותי היה מגיע ועושה זאת באהבה רבה עם ניצוץ בעיניים מתוך שליחות ואהבת המולדת. אהבתי את דביר. את שמחת החיים שלו. טוב ליבו. נפל בגבורה על קדושת העם והארץ. לנצח אזכור את דביר. מלאך טהור. תחת כנפי השכינה תהיה מנוחתו עדן".

בבוקר ה-7.10, ניהל דביר את הקפצת החיילים מביתם והחל להכין עימם את הטנקים. בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה המתין יחד עם חייליו בדריכות לכניסה לרצועת עזה. עם תחילת הכניסה הקרקעית נמנה עם ראשוני הכוחות המתמרנים ולחם כתף אל כתף יחד עם חיילי חטיבת הנח"ל. בשבועות הראשונים מילא תפקיד כפול: הן כסמג"ד מחוץ לרצועה, והן כמפקד על הלחימה מבפנים. היו אלו שבועות קשים ואינטנסיביים, של יציאות וכניסות חוזרות ונשנות. לאחר מכן, נכנס למשימות לוחמה משמעותיות יותר בתוככי הרצועה, לצד הלוחמים. במהלך הקרבות הציל כעשרים לוחמים ופינה עשרות פצועים. כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה מונה לסמג"ד מבצעית. כעבור יומיים, ב-27 בדצמבר התקבל מידע משמעותי על חטופים חיים. במהלך פעילות איסוף מידע מודיעיני, החוליה עליה פיקד כפיר זוהתה על ידי תצפיתני חמאס, שהפעילו מטען מרחוק. דביר שהיה בעמדה גבוהה, רבץ על המטען ספג את מרב הפגיעה ונהרג במקום. במותו הציל את שלושת חייליו.