סמל בנימין בני בלאי ז"ל

בנימין היה בוגר מגמת אדריכלות בביה"ס. תלמיד מצטיין, חרוץ, ערכי, צנוע, ועצמאי. מלח הארץ. אחד המאפיינים הבולטים שלו היה צניעותו. הוא לא נהג להתגאות בהישגיו וגם כשקיבל מחמאות ושבחים לא זקף דבר לזכותו. בכל עת היה מלא שמחה, עם חיוך תמידי על הפנים, אהב לטייל בארץ ולבלות עם חבריו הרבים, בארץ ובטיולים בחו"ל. היה מחובר מאוד למשפחתו ולחברה, אותו הכיר בביה"ס ועשה הכל בכדי לדאוג להם. אמצעי לחמישה אחים (שלוש בנות ושני בנים).

אגנסה אושר, מורתו של בנימין במגמת אדריכלות: "בני בלאי היה ילד טוב, מלא בטוב לב, נעים הליכות, שקט ועניו. הוא לא היה רועש או חיפש תשומת לב, אבל הספיק להותיר רושם עמוק על כל מי שפגש בו."

נעמי אייל, מורתו של בנימין לספרות: "בני נשמה גדולה. טוב ליבו בלט מיד. בשיעורים הקפיד לשבת ליד שולחן המחשב ולהקשיב. תמיד ברוגע. אומרים שמים שקטים חודרים עמוק… כך היה בני."

בנימין התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה. אחרי תקופה במוצב באזור רעים בגבול רצועת עזה עבר לתפקיד נהג מבצעי במוצב מו"פ (מחקר ופיתוח) דרום. עם תחילת המתקפה, דיבר עם משפחתו וחברתו, קרן ודיווח להם על המתקפה. כעבור כחצי שעה התקשר שוב למשפחה, סיפר שמחבלים תוקפים את הבסיס ושהוא וחבר נוסף נכנסים למיגונית. זו הייתה השיחה האחרונה איתו. במשך חמישה ימים קיוותה המשפחה לקבל בשורות טובות, אך לאחר חמישה ימים הגיעה ההודעה על נפילתו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.