סמל אדיר אישטו בוגלה ז"ל

כשאדיר צחק, הוא צחק מכל הלב ככה שאף אחד לא פספס את הצחוק שלו. אדיר, ילד חייכן ויפה עיניים, גדל והתחנך בעיר הולדתו אריאל, במשפחה חמה ואוהבת אדם, שבה ינק את אהבת ישראל והתבגר לנער מאמין, מלא כבוד להורים ולמבוגרים. אדיר היה חברותי ואהוב, זה שעמד במרכז העניינים. טוב ליבו נשקף מעיניו, וצחוקו העדין העיד על צניעותו. אהב להצחיק ולשמח את כולם ונודע בזכות רוח הנתינה וההתנדבות ששכנו בו. כאשר ראה חוסר כבוד לא נשאר אדיש ועמד מהצד, אלא ניסה להסביר ולהעביר הלאה. אדיר הצטיין בכדורגל ושיחק במועדון "ביתר ע. אריאל" וניהל מאבק עיקש בכדי לשרת כלוחם בגולני. חבריו סיפרו שנהג לתת מעשר לבית הכנסת שהתפלל בו ממשכורתו הצבאית הצנועה, ובכל פעם שחזר מהבסיס, הלך ישירות לבית הכנסת, בעודו לבוש במדים, כדי לתת את המעשר. בצניעותו כי רבה, לא רצה שידעו על כך והתעקש שגבאי בית הכנסת לא יספר זאת לאף אחד. הוא שאף להתפתח כאיש דת. כיוון שהיה צאצא לשושלת קֵסים – כוהנים בעדת ביתא ישראל – ייחל לכך שבבוא העת, יחל לשקוד על לימודי קס ויזכה להסמכה.

מחנכו של אדיר, דודי מסטיי, כתב לזכרו את השיר "שיחות עם אדיר" שהלחין וביצע תובל שפיר.
פותח פנקס, מילים נשפכות / רחובות חסומים, באיילון מדורות / והלב הכואב / איך מזהים שהסוף מתקרב // הדברים הפשוטים מקבלים משמעות / חיוך שלך בתמונה באיזה רגע של שטות / מה נמצא בתוך ערפל / מי עונה כשאתה מתפלל // מבטים, הכול מבטים / צריך רק את הראש להרים / מסתכל לצדדים, למעלה למטה / בסוף הרי תזכור רק את מי שאהבת // קום תעמוד כשאני מדבר / מי מורה מי תלמיד / מי יודע יותר / אצלי בראש בלאגן / ואתה בא במילים / אתה בא כל הזמן // כי האומץ שלך כמו נחל של עוז / גם באש מלחמה גם בבית קרוב / מה שווה אהבה / אם בסוף נפרדים / מעוד לב שגווע // ואיך אצמצם אחד כמוך לשיר / מה שהיו בשבילי שיחות עם אדיר / מסתכל בחלון / ומדמיין שגנבנו / עוד חיבוק אחרון.

אדיר חלם לשרת כלוחם בגולני. בהתקרב מועד גיוסו, ומשקיבל שיבוץ לחטיבה אחרת, יצא למאבק והשיג את היעד. הוא התגייס לצה"ל, הוצב בחיל הרגלים ועבר את מסלול הכשרת הלוחם המפרך בגדוד 13 – גדעון – של חטיבת גולני. מפקדיו התרשמו מהמוטיבציה הגבוהה שהפגין ומיכולותיו, וחבריו בפלוגת "הזאבים" אהבו אותו כאחים והעריצו את מידותיו. בחג הסוכות תשפ"ד שהה בבית. הוריו ואחיו נסעו לחג אל בית סבתו, ואדיר בחר להישאר בבית, עם סבתו השנייה. כשהחלה מתקפת הטילים, הוקפץ אדיר והוצב בעמדת השמירה בשער מוצב נחל עוז. בהיתקלות הראשונה מול עשרות המחבלים שפשטו על המוצב לחם לבד, עד שהגיע מפקדו. חייל נוסף שהגיע נשלח להקפיץ את כל החיילים, ובהתקפה שהחלה מחדש לחמו אדיר ומפקדו סא"ל תומר גרינברג ז"ל(נהרג חודשיים אחרי) מול המחבלים. יחד נלחמו בגבורה עד הכדור האחרון שלהם מעמדת הש"ג והצילו אנשים רבים. בקרב זה נהרג אדיר.