סמ"ר אברהם אובגן ז"ל

אברהם נולד וגדל בנתיבות יחד עם 11 אחיו ואחיותיו, ועם השנים כל אחד מהם פרש את כנפיו. אברהם עבר עם אימו לאשקלון, שם התחנך בשנות התיכון. על אף פערי הגילאים בינהם, היה מחובר מאוד לאחיו והם מתארים אותו כאור של הבית, חוט מקשר. לאברהם היו המון חברים, מהמון מעגלים שונים מהחיים. אברהם, היה נער נדיר ונבון. ילד ונער יפה תואר, תמיר, עם לב ענק, וחיוך שהאיר כל מקום אליו הגיע. חבריו מספרים עליו שתמיד היה שמח בחלקו ובעל "שקט של עוצמה". צנוע, ועניו, ידע להקליל כל סיטואציה, בעזרת אופטימיות והומור. אמיץ לב שביצע את משימותיו בגבורה וללא פחד. בסיום התיכון, אברהם התנדב לשנת שירות בתנועת ״הנוער העובד והלומד״ ואחריה התגייס לחטיבת הנח״ל. שם בצניעותו ועם חיוך שמקושט בשתי גומות, כבש את לבבות חבריו.

לאה גואטה, המחנכת של אברהם: "אברהם אובגן בוגר בית הספר נפל בעת מילוי תפקידו ברצועת עזה .אברהם היקר היה אהוב על כולם, ילד שקט, צנוע ואיכותי אשר צעד דרך קבע בדרך ארץ, ובמלחמה על זו הארץ שילם בחייו. בכל פועלו בבית הספר, ןבנוער העובד והלומד שם שימש כמדריך מיעט במילים והרבה במעשים שביטאו את חיבורו הערכי לארץ ולמורשת. לקראת גיוסו לצה"ל התכונן רבות לשירות הקרבי אותו רצה עד מאוד ואליו כיוון תמיד. בית הספר אבל על נפילתו של בוגר גיבור ישראל"

טלי, מורתו לאנגלית של אברהם: "אברהם היה תלמיד צנוע ושקט עם חיוך מקסים ואהבת אדם. תמיד נרתם לעזור והכל בנועם ובשמחה. אבידה גדולה!"

במהלך הלחימה, נתקל כוח מגדוד 932 בחוליית מחבלים שירתה לעבר הלוחמים. מהירי נהרג אברהם. זמן קצר לאחר מכן, סגרו מעגל עבורו חבריו ליחידה. הם חתרו למגע וביצעו פשיטה ממוקדת על המבנה ממנו בוצע הירי לעבר הכוח וחיסלו את חוליות המחבלים החשודות בירי לעבר אברהם באמצעות כלי טיס שהוכוון על ידי החטיבה.