עדי אוחנה ז"ל

עדי נולד וגדל בעיר אשקלון, אח לאורי, גדי, אבי, סמדר ותמי. הוריו של עדי עלו ממרוקו. אביו עבד כסוהר בשב"ס אשקלון ואמו עקרת בית שגידלה באהבה והשקעה רבה 6 ילדים. אביו אהב מאוד לנגן על תופים ובנוסף לעבודה בשב"ס היה מנגן בלילות בלהקה מרוקאית בשמחות של אנשים בכל הארץ.

עדי למד בביה"ס במגמת שיווק באורט רונסון בעיר. נער צנוע, חייכן ואהוב על הבריות, שגדל להיות אדם רחב לב, מלא נתינה, רגיש לזולת וחבר טוב ונאמן. תחביביו כנער היו: קולנוע , רכיבה על אופניים, כדורסל  וים. חבריו כינו אותו בחיבה ״הענק העדין״ משום שהיה גבוה מאוד ובעל לב רך ועדין, שתמיד ידע למצוא את הטוב בכל אדם והפיץ אור על סובביו. כבר בגיל צעיר גילה כישרון בכדורסל ושיחק בקבוצת הנוער "אליצור אשקלון" ובהמשך בקבוצת הבוגרים. בהמשך דרכו שימש כמנהל המקצועי במחלקת הנוער של אליצור אשקלון והיה לאחד המאמנים המוערכים ביותר בעיר אשקלון.

הוא התגייס לצה"ל ושירת בבסיס חצרים שבבאר שבע. הוא אהב לבלות עם החברים, לעשות ספורט, לרכב על אופניים ולצפות בסרטים והכי חשוב לתת ולתרום למדינה. חבריו מהצבא מספרים על אדם טוב ועוזר, שקופץ לכל משימה ולא משאיר אף אחד מאחור. עדי השלים את לימודי הנדסאי מכטרוניקה במכללת אורט רחובות, עבד באינטל ובשנת 2020 החל לעבוד ב"חברת החשמל לישראל" בתחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון, שם בלט כעובד מסור, חרוץ ואהוב על עמיתיו.

מנישואיו נולדה בתו יובל שהייתה מקור אושרו וגאוותו. למרות גירושיו מאמה של יובל, עדי היה אב מסור, אוהב, רגוע ומגונן, ובתו הייתה כל עולמו.

כחובב קולנוע וטלוויזיה היה בעל ידע עצום בקולנוע מכל התקופות והז'אנרים. הוא הקים וניהל את קבוצת הפייסבוק ״האמנות השביעית VIP קולנוע וטלוויזיה״, שהפכה לאחת הקבוצות הפורות בתחום, ומונה אלפי חברים. מדי יום העלה סקירות על סרטים, סדרות, שחקנים ובמאים, ופינות מיוחדות שבהן חלק את הידע הנרחב שלו.

עדי התנדב במרכזי שיקום לתשושי נפש ועבד עם בחורים בכל הגילאים שסבלו מבעיות נפשיות. הוא נהג להשמיע לכל אחד מהם את המשפט 'תחשוב טוב יהיה טוב' וזה חילחל להם, חלקם העידו שעדי היה הסיבה שהם יצאו מהבית ובחרו בחיים.

במוצאי השבת השחורה יצא עדי ממשמרת בעבודתו בתחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון בחזרה לביתו במושב מבקיעים. בכביש המוביל מתחנת הכוח לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון הוקם מחסום של מג״ב, והעומדים במחסום סימנו לו לעצור באמצעות פנס. עדי לא זיהה שמדובר בשוטרים וחשב שאלו מחבלים. הוא ניסה לבצע פניית פרסה, אך רכבו התחפר בחול. השוטרים שעמדו במחסום סברו בטעות כי הוא מחבל וירו בו בשוגג למוות.