מרגריטה נולדה בסנט-פטרסבורג, שם חוותה ילדות מאושרת עם אמה וסביה. בהיותה בת עשר עלתה המשפחה לישראל ומאז התגוררה בגן יבנה, שם העבירה את לימודיה ביסודי ובתיכון. מרגריטה, בתה של ד”ר גוסק, רופאת ילדים ביישוב, הייתה תלמידה מצטיינת ואמנית מחוננת, שחקנית כדורעף ופניה של נבחרת הרובוטיקה בביה”ס. כתלמידה מצטיינת המשיכה בלימודי האמנות אצל מורים פרטיים. תחומי ההתעניינות שלה נגעו גם במחקרים בביולוגיה, השפה והתרבות היפנית, התנדבות במד”א ושפע עשייה בתחום התרבות בבית הספר. היא אהבה מסיבות, לקחה חלק פעיל בהקמת התפאורה, עזרה למארגנים. מרגריטה התגייסה לצה"ל, שרתה שנתיים בחיל האויר כמפעילת קשר מטוס ומפעילת מערכות מודיעין וקשר אווירי והשתחררה בדרגת סמל. היא חלמה להיות רופאה, ולא זכתה לגלות שהשיגה את הציון הדרוש לקבלה ללימודים, שהתפרסם 3 ימים אחרי השבת השחורה.
שגיא בן בסט, המורה של ריטה בתיכון: "ידעתי שיום אחד אהיה גאה מאוד בזה שהיה לי חלק בראשית דרכה של של מדענית גדולה או רופאה מומחית אשר תציל חיים של רבים, או אולי שיש לי בבית רישום מקורי של הציירת והאמנית הישראלית הדגולה. או אולי שניהם. אבל לא דמיינתי שאכתוב שורות אלה לזכרה. עברתי מתחושה של אימה וחוסר אונים לתחושה של דאגה ואז לתקווה ואז לעצב עמוק, אבל באופן מוזר ונורא יש בי גם קצת הקלה בידיעה שהאוצר הבלום הזה לא בידיהם של השפלים האלה".
שרה ריגל, המחנכת של ריטה: "ריטה היתה נערה בולטת בכיתה. מלאך יפיפה תלמידה שאהבתי והערצתי. היתה רבת מעלות,יפיפה מחוננת וצנועה, תלמידה מצטיינת, אהבה להשמיע את קולה, תמיד היה מעניין לשמוע את דיעותיה הייחודיות תלמידה מיוחדת משכמה ומעלה, ריטה התנדבה לכל פעילות חברתית בלטה בזכות הכריזמה היחודית-הביאה עימה ניחוחות של סנט-פטרבורג. כעולה חדשה החלה ללמוד בבית הספר בחטיבה, ועם זאת למדה עברית בהצטיינות והיתה מובילה בהישגיה. נערה אינטליגנטית וחכמה היתה ממש "בור סוד שלא מאבד טיפה" כל הזמן חתרה להצטיין, היו לה כישורי למידה נהדרים ומעבר לזה אהבה להתנדב ועזור בכל דבר. שרתה כקפטנית של קבוצת הרובוטיקה ועוררה התפעלות בכל דבר שעשתה…. היתה פמיניסטית גאה, אמנית מוכשרת שיצירותיה מעטרות את קירות בית הספר. יצירותיה הוצגו בטקס יום הזיכרון בבית הספר והוריה ערכו תערוכה מיצירותיה בגלריה הלבנה בחצור. ניכר שהיתה אומנית רבת כשרונות. היתה מצטיינת בספורט והתאמנה עם נבחרת ישראל בכדורעף בוינגייט. שירתה בצבא בחיל האויר כבקרת טיסה, בכל מקום בו שירתה בלטה וזכתה בהערכה רבה. ריטה חלמה להיות מנתחת מוח, היו לה את כל הכלים והכישורים להפוך לרופאה מצויינת. התקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית. בבית הספר נחרתה דמותה כתלמידה מחוננת שהותירה את רישומה ויצרה כאן חור ענק בליבנו. ריטה נרצחה יחד עם בן זוגה במסיבה ברעים בהיותה כבת 21 אבדה קשה למשפחתה, לבית הספר ולחברה כולה. אחד הסיפורים הזכורים לי. ריטה תמיד שאפה לציונים הגבוהים ביותר. יום אחד אמרה לי שהיא רוצה לשפר את הציון בתנ"ך. 'אוקי' אמרתי לה: 'מה דעתך שתציירי לי ציור פרשני על אחד הפרקים?' ריטה חייכה והסכימה. בחרנו במלכים א כ"א סיפור איזבל, שאליהו הנביא ניבא שהכלבים ילוקו את דמה. כעבור שבוע שלחה לי את היצירה ואני נותרתי המומה. הציור היה קשה עוצמתי ועוצר נשימה, איזבל שרועה על הארץ והכלבים מלקקים את דמה. ציור מחריד, שריטה הביאה בו את מלוא עוצמתה ואישיותה, כציירת מחוננת וכמובן שזכתה בהעלאת ציון.בשבוע הראשון למלחמה, טרם ידענו מה עלה בגורלה והציור הקשה רדף אותי בשנתי ועורר בי פחד נוראי. לצערי התממשה הבשורה האיומה. יד מרצח קטפה את היפה שבפרחים, ריטה תישאר בליבי לעד והכאב על לכתה עז מאי פעם".
מרגריטה בילתה במסיבה ברעים עם בן זוגה סיימון ויגדרגאוז, כשהחלה המתקפה. במשך ימים נחשבו השניים כנעדרים אך לאחר כשבוע אותרה וזוהתה גופתה.
"נולדתי כדי לחיות"
האתר מוקדש להנצחת בוגרי רשת החינוך אורט, שנפלו על משמרתם בעת שירותם הצבאי, נרצחו בפעולות איבה, או הקריבו את חייהם למען בטחון אזרחי מדינת ישראל. האתר משמש עדות חיה לגבורתם ולמחויבותם העמוקה למדינה, ומהווה מקור השראה עבורינו.
תלמידי הרשת לוקחים חלק פעיל בתיעוד, באיסוף המידע ובהנצחת זיכרון הנופלים, תוך כדי למידה על חייהם ופועלם והעמקת הקשר לערכים שמנחים את החברה הישראלית.
צוות אורטוב זמין במייל office@ortov.ort.org.il לכל שאלה, הערה או שיתוף.
One memory was published
במקום הלא נכון בזמן הלא נכון אני הכרתי את ריטה שמונה שנים, מכיתה ז' ועד ה-07/10. אני יכול להגיד לכם הרבה עליה, שהיא כל שנה קבוע הייתה מקבלת תעודת הצטיינות, על זה...